מעבר לעבר פלילי, חלק 2: המלצות פשע-אמיתי והשאלון של ברנאר פיבו!


ברנאר פיבו
תמונה מאת librairiemollat, CC BY 3.0,
https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=75187987


מה שאתם קוראים עכשיו הוא החלק השני מתוך הראיון שערך עמי קובי היקרי.

לחלק הראשון של הראיון

לפרק המלא להאזנה:


קובי: דיברנו עד עכשיו הרבה מאוד על הפודקאסט ועל תהליך היצירה: איסוף החומרים, מוזיקה, התייחסנו גם לשאלות של מאזינים. אבל ספרי לי מעט עליך. הייתי רוצה לעבור איתך קצת על מספר נושאים, ולשמוע קצת העדפות אישיות שלך. אז ספרי לי למשל על אלו סדרות היית ממליצה?
דנה: אז אני פנאטית, אני ממש מאוד- מאוד אוהבת סדרות פשע ודוקו-פשע וסרטי פשע. ברמה שאני יכולה לראות את אותו סרט הרבה פעמים. אני מאוד נלהבת לגבי יצירה שקשורה לפשיעה, שמראה לי את העולם הזה. אני לגמרי יכולה לגמוע ככה סדרה לאורך סוף שבוע, ולהיות כולי בתוכה, ממש להישאב לעולם שלה.

  • אז סדרה כזו שאני מאוד אוהבת וגם קצת השפיעה עליי זו הסדרה "הסמוייה" (The Wire) ובכלל יוצר שאני מאוד מעריכה, זה דיוויד סיימון. ברק אובאמה מעריץ של הסדרה>>>



דייויד סיימון יצר שתי סדרות בעצם שאני מאוד אוהבת: את הסמויה ואת רצח מאדום לשחור, ואני מאוד אוהבת את הסגנון הזה הכמעט בוטה. אין הרבה פילטרים והשפה היא ריאליסטית מאוד. הסמויה, במיוחד העונה החמישית שאין לי בכלל מילים כדי לתאר עד כמה היא מעולה, היא יצירת מופת. כל אחד חייב לראות את זה. אם לא ראית את זה, עזוב את מה שעשית עד עכשיו- לך תראה את זה. לפחות את העונה החמישית. כולם חייבים לראות.



  • עוד סדרה שאני מאוד אוהבת, מתוך הסדרות שהן יותר מהתקופה האחרונה, היא "לעשות רוצח". זו סדרת דוקו- פשע, שעוקבת אחרי סטיבן אייברי, שהורשע בלא עוול בכפו בפרשת אונס מזעזעת, שהייתה לפני כעשרים שנה, יצא לחופשי, חפותו הוכחה. ואז מה שקרה, הוא תבע את משרד השריף... טוב, אני לא אכנס אולי לתוך כל העלילה, אבל בקיצור תראו את זה. אני לא רוצה לספר את הכול. 

הפתיח היפיפה כל כך.... המוזיקה, העריכה. מושלם.
  • עוד סדרה שמאוד- מאוד אהבתי, היא ליל האירוע: סדרת hbo, סדרה באמת מדהימה. סוחפת מאוד. פשוט נשאבתי לתוכה, ולא יכולתי להפסיק לראות אותה. למזלי, בשלב שראיתי אותה, כבר כל הפרקים היו בחוץ- ופשוט ראיתי אותה, לקחתי איזשהו סוף שבוע, וצפיתי פרק אחרי פרק. כמעט ולא עשיתי שום דבר אחר חוץ מזה (אבל למה להיות כל כך גאה בעצמי על הוידוי הזה? 😩)

הטריילר. ג'ון טורטורו בהופעה שאסור, פשוט פשע להחמיץ. הכי טוב שלו.
  • עוד סדרה שמאוד אהבתי, היא "המדינה נגד או.ג'יי". כמובן הסדרה, מבוססת על הסיפור האמיתי של המשפט נגד אוג'יי סימפסון. וכל המשפט הזה בעצם ממש חצה את ארצות-הברית אפשר להגיד, חצה את המדינה לשניים: כל אלה שחשבו שבאמת הוא חף מפשע, ובעצם המשטרה, התובעים, כולם נטפלים אליו בגלל שהוא שחור. והחלק השני, שבאמת חשב שהוא פשוט אשם. הנושא הגזעי מאוד נכנס לתמונה, ומה שרואים בסדרה זה שהשיח נהיה פחות סביב ראיות ועדויות, ויותר סביב הנושא של הגזע. מרתק. 
לטריילר. שרה פולסון כמרשה קלארק, יותר טובה ממרשה קלארק כמרשה קלארק. מדהימה.
  • עוד סדרה, ישראלית הפעם, שמאוד ככה נכנסה לי ללב- היא "צל של אמת: מי רצח את תאיר ראדה?", שגם פשוט נתנה לי את כל הפרטים של המקרה מזוויות שונות, ועשתה את זה טוב. העריכה גאונית. התחקיר. זו השראה מדהימה, וסדרת דוקו-פשע שמבססת את הז'אנר לראשונה בישראל. אני יודעת שהייתה ביקורת נגדה, לא רגילים עדיין בישראל לז'אנר הזה וזה נתפס כחתירה נגד הפרקליטות, אבל בשורה התחתונה- היא פשוט עושה את העבודה. היא עשתה בדיוק מה שסדרת דוקו-פשע אמורה לעשות.



קובי: אני חושב שעברת על ארבע סדרות או חמש. זה הרבה בשביל סוף שבוע.
סרטים מומלצים?

דנה:
  • סרט קלאסי, שאני מאוד אוהבת, ואין לי בעיה לראות, כל פעם, שאני יראה אותו במקרה משודר איפשהו, אני- אין לי בעיה לראות אותו שוב ושוב ושוב, הוא חומות של תקווה. אני פשוט חולה על הסרט הזה.

קובי: מדהים, זה סרט מדהים.



דנה: זה בעיניי אחד הסרטים הכי טובים בכל הזמנים.

  • אני מאוד- מאוד גם אהבתי- אני לא יודעת אם זה נחשב כסרט כי זה סרט דוקו- אבל את הטרילוגיה של גן העדן האבוד. בעקבות זה אפילו פניתי לבמאי, ג'ו ברלינג'ר- שבאמת התארח באחד הפרקים. לא ידעתי כמובן באותו הזמן שהוא יסכים. אבל היי- אם לא מנסים לא יודעים :) 

עוד הרבה לפני שראיינתי אותו, נשאבתי לטרילוגיה הזאת של גן העדן האבוד על הרצח המזעזע בגבעות רובין הוד בווסט ממפיס- עיירה קטנה כזאת בארצות- הברית.

  • הסנדק: עוד קלאסיקה, גם טרילוגיה- אבל לא דוקו. 

  • עוד סרט אהוב, הוא Green Mile. אם אתם במקרה בעד עונש מוות, הסרט הזה אולי יגרום לכם להבין כמה זה עלול להיות טראגי. 



  • סרט נוסף שמאוד אהבתי, שהוא מהשנים האחרונות (בניגוד לסרטים האחרים שציינתי), זה הסרט חדר שהוא, אוקיי, הוא לא איזה סרט פשע קלאסי כזה. די להיפך, הוא יותר נתן לי הצצה בעצם לזווית של הקורבן, לחיים בתוך שבי כזה של חולה מין- שלקח נערה, ילדה לצורך העניין. אני לא זוכרת בדיוק את הגיל שבו היא נשבתה. הוא לוקח אותה, חוטף אותה וכולא אותה, ואיך היא, זה סיפור מדהים של איך היא בעצם מצליחה לשמור על תקווה בתוך הדבר הזה, הטירוף הזה.
קובי: ולגדל ילד.

דנה: כן, וזה מצב פשוט באמת, שנראה הכי חסר תקווה, והכי מייאש בעולם, והיא מצליחה בעצם לחיות אחריו ולשרוד אותו וזה סרט מצויין בעיניי.


קובי: מה לגבי פודקאסטים? לאלו פודקאסטים את מאזינה?
דנה: אז זהו, נחשפתי לעולם הזה של הפודקאסטים לפני שנתיים כמו שאמרתי- כשהתחלתי להאזין. התחלתי בעצם מיובל מלחי ורן לוי, ונחשפתי ככה לעולם של פודקאסטים: בהתחלה רק ישראליים ואז גיליתי את הפודקאסטים בארצות-הברית ומאז אני ממש מכורה.
אני אוהבת מאוד את רשת Wondery, את הפודקאסטים שלהם. אני אוהבת את הסגנון שלהם.

  • יש את over my dead body, שזה פשוט סיפור מטורף- אבל סיפור אמיתי! ואני ממש ממש אהבתי את הפודקאסט הזה. זה סוג של כמו סדרה רק בפודקאסט, ואני מאוד רואה איך זה יכול לעבור לטלוויזיה, וזה, אני מאוד אוהבת תסגנון הזה וגם את סגנון העריכה שלהם. הפודקאסט הזה אכן יעובד לסדרת טלוויזיה (עונה ראשונה).
  • עוד פודקאסט שאני מאוד אהבתי הוא In the Dark- זה על איזשהו מקרה היעלמות של ילד, שנאנס ונרצח על ידי פדופיל ממש מעיירה סמוכה. הגעתי לפודקאסט בזכות טל ברמן- גיליתי שהוא חובב פשע-אמיתי ובאתי לספר לו על הפודקאסט שלי, ואז הוא סיפר לי על הפודקאסט הזה. וזה כמובן סקרן אותי, ולא התאכזבתי. הפודקאסט הזה, העונה הראשונה בכל אופן, חושפת בעצם את אוזלת היד אפשר להגיד של הרשויות בארצות הברית, ועד כמה שהחקירה שם הייתה פשוט מחדל- זה המילה לתאר את זה. פודקאסט מרתק ועשוי ממש טוב. 
  • אני גם אוהבת אתה יודע, לפעמים להאזין לדברים קלילים יותר למשל אני מאוד אוהבת את Safe for Work, שזה גם של רשת Wondery- זה סגנון אחר לגמרי. זה סגנון כזה של: הם מקבלים שיחות של מאזינים, ועונים להם, וצחוקים קצת, ומה שקורה בעבודה. ואיך העבודה יכולה לחרפן אותך, ואיך העבודה יכולה לתרום לך. וכל מיני סוגיות שקשורות למקום העבודה. ואם תחשוב על זה- אנחנו באמת מבלים המון זמן במקום העבודה, אז זה באמת נושא טוב, שלא חשבתי עליו לפודקאסט, ומרגע שנחשפתי לפודקאסט הזה, אני אומרת- איך לא חשבתי על זה קודם. זה רעיון גאוני.

קובי: ואם היית יכולה לציין פודקאסטים שעוררו בך ממש השראה ורעיונות לסגנון הגשה?
דנה: אז מרגע שנחשפתי ל, נחשפתי בדיעבד, ממש באיחור- ל- Serial, וזה מעורר השראה. מצד שני, ההפקה, רמת ההפקה שם היא מטורפת. זה ממש פודקאסט שהוא סוג של תחקיר עיתונאי. וממש נכנס לרזולוציות כאלה, שלי אין את המשאבים להכנס אליהם. אז דיי מעורר קנאה, האמת. שואבת משם השראה, גם אם צריך לעשות את האבחנה בין מה אני יכולה לעשות, מה במסגרת המגבלות שלי ומה לא. לקחתי כמה דברים משם- למשל הנושא הזה של שיחות טלפון מוקלטות. זה משהו, שמאוד שימושי לי עכשיו כי אין לי אולפן בעצם. אני מקליטה בבית, ואני מאוד אוהבת את הסאונד הזה בכלל- של שיחה מוקלטת. נשמע הכי אותנטי וכזה גולמי ואמיתי. אני מאוד אוהבת את זה בפודקאסטים. אז זה משהו ככה שלקחתי משם ומרגישה דיי טוב עם עצמי שהיי- אם זה מספיק טוב לפאקינג Serial, זה טוב גם לי.

דנה: רגע, יש פה שאלה ממאזינה מאוד מיוחדת...
אביגיל: זה לא לפעמים ממש מלחיץ אותך, שלפעמים את חושבת כזה נו, על מה יהיה הפרק עכשיו, ואת נלחצת ממש?
💖💖💖
דנה: אני חושבת כל הזמן על רעיונות מראש, כדי שאני לא אהיה בלחץ כזה של מה יהיה הפרק עכשיו. אני כותבת לי במחברת כל מיני רעיונות וגם אני יודעת שתמיד יבואו לי רעיונות מאנשים אחרים, או שאני אראה איזו כתבה או שאני אשמע איזשהו סיפור. אז אני באמת לא כל כך בלחץ מהנושא של הראיונות, אני יותר בלחץ מאיך אני אעשה את זה (איך אביא את הרעיונות למימוש)- וזה קצת מלחיץ 😵
תודה אביגיל.

קובי: ברשותך הייתי רוצה לעשות איתך איזה שאלון זריז מבוסס על שאלון של ברנאר פיבו.
מדובר על עשר השאלות שליפטון שואל (מדובר על שאלון קלאסי שהוא שואל את האורחים בסטודיו למשחק המיתולוגי. 😄) והן:
1. מהי המילה האהובה עליך ביותר?

דנה: תעלול 😸
קובי: תעלול, רוצה להסביר למה?
דנה: פשוט מילה חמודה בעיניי, תעלול. זה כזה, זה ישר מכניס אותך למשמעות של המילה. זה מסוג המילים כאלה, שלא צריך להגיד יותר מדיי אחריה. מילה ממצה.

2. מהי המילה, שהכי פחות אהובה עליך?

דנה: המילה תענוג 😒
 ואנקדוטה קטנה, פעם אפילו כמעט התפטרתי כי ייחסו לי שימוש במילה הזאת. עד כדי כך אני לא אוהבת את המילה הזאת.
קובי: מישהו אמר שאמרת תענוג?
דנה: כן!...
אני הייתי... טוב, זה היה לפני הרבה שנים. הייתי, ככה חילטרתי כמבקרת מסעדות, וכתבתי איזושהי ביקורת על מסעדה. ואני כל כך לא אוהבת את המילה תענוג, שאין סיכוי בעולם שאני אשתמש בה. כלומר אולי רק אם ממש אין לי מילה אחרת.  ואז העורך לקח את מה שכתבתי, את הביקורת שכתבתי, ושתל שם "תענוג" (כנראה כדי לפרגן למסעדה במיוחד...). ואז אני התקשרתי לעורך אמרתי לו 'תשמע, אני לא כתבתי את המילה תענוג. אתה תוריד-'
קובי: עד כאן, עד התענוג.
דנה: כן, עד כדי כך אני לא אוהבת את המילה תענוג.

3. מה מדליק אותך?

דנה: מדליק אותי מאוד סדרה טובה, סדרה כזאת ששואבת אותך. שגורמת לך להיות מרותק למסך. או רעיונות טובים. ברגע שעולה לי רעיון כזה שמלהיב אותי וגורם לי להיכנס אליו ולחשוב עליו. מדליק אותי לחלום בגדול. גם בקטן. ואז לנסות לגרום לזה לקרות.

4. מה דוחה אותך?

דנה: מה שדוחה אותי, זה שאני רואה מצבים של או שבן-אדם מדבר כשאין לו מושג על מה הוא מדבר. סגנון מירי רגב כזה, שכאילו מדברת על יוצרים או על יצירות, ואין לה מושג על מה היא מדברת.



או מצבים שאני רואה חנפנות ברמה של אתה יודע, של בן- אדם שממש מנסה להתרפס למישהו, זה דוחה אותי ברמות.

5. איזה קול או רעש את אוהבת?

דנה: אני אוהבת קולות כאלה של ינשופים, וקולות כאלה של טבע לילי כזה: צרצרים, וקולות כאלה של יער, לילה חושך... אפל, אבל לא מאוד אפל כלומר עדיין יש יצורים חיים.

קובי: נשמע רגוע.
6.  איזה קול או רעש את שונאת?

דנה: זה לא יהיה פוליטיקלי קורקט להגיד את זה, אבל אני ממש שונאת קולות של מואזין חזק מדיי  (הכול טוב, אבל למה להחריש אזניים?) כששומעים מואזין כזה צעקני. וזה משהו שאני שומעת הרבה פעמים כשאני בירושלים. אני עובדת בירושלים, וההורים שלי גם גרים בירושלים. אני גדלתי בירושלים. כשאני שומעת את זה...מרגיש כמו:👂💣

7.  מהי הקללה האהובה עליך ביותר?

דנה: טוב, השימושית ביותר או בוא נגיד שאני משתמשת בה הכי הרבה, זה שיט. אבל אני יותר אוהבת קללות כאלה, שהם יותר יצירתיות ויותר מפתיעות. ברומנית יש משהו כזה של דוטה לה דראקו, שזה- בעצם המשמעות של זה, זה כאילו כזה סוג של "לך לעזאזל". אבל כילדה, כשהייתי שומעת דוטה לה דראקו, אז חשבתי שזה "לך לדראקולה!" כי זה היה נשמע לי כזה כמו לך לדראקולה. ואז זה גם קללה וגם רעיון לסיוט בלילה- שניים באחד. מוהאהאהא 👹

8. באיזה מקצוע, חוץ מהמקצוע שלך היום היית מעוניינת להתנסות?

דנה: טוב, זה לא מקצוע שזה מתנסים בו אבל הייתי שמחה לדעת רפואה. הייתי שמחה לדעת לרפא.

9. באיזה מקצוע לא היית מעוניינת להתנסות?

דנה: זה כל מה שקשור למכירות. זה ממש לא אני.

10. אם קיים גן עדן, מה היית רוצה לשמוע את אלוהים אומר לך?

דנה: המשך יום צודק לך.
קובי: עכשיו תסבירי את זה 😂

דנה: זו תמיד הסיומת שלי של כל פרק. אני אומרת: "ואנחנו נשתמע בפרק הבא, בתיק הפשע הבא. ועד אז, המשך יום צודק לכם"...





הוסיפו הערות: