נגיף הסרטונים


קריינות: בצהרי היום הראשון של השנה האזרחית החדשה, 2013, ים קטאל, צעירה בת 22, שהתה בבית הוריה עם משפחתה הקרובה, ויחד הם חגגו את הנובי גוד. כאשר לפתע-

ים קטאל: אני מקבלת הודעה כשאני אצל ההורים שלי. בעצם עם כל החברות שלי, היו לי שתי חברות, היה את אחי, את אבא שלי ואת אמא שלי. אנחנו יושבים סביב שולחן, סביב השולחן בבית, ואני מקבלת הודעה ממישהו לפייסבוק- ואני לא מכירה את הבן-אדם. הבן-אדם רושם לי: 
"את כל כך יפה, חבל שאת עושה את זה לעצמך". 
אז אמרתי לעצמי, מה זאת אומרת? כאילו אמרתי לו, רשמתי לו בהודעה חוזרת:
"מה אני עושה לעצמי"? 
ישר אחרי זה, הוא פשוט שלח את הסרטון האינטימי שלי ושל האקס שלי. 
הייתי בשוק.
כאילו את רואה את הסרטון שלי שהיה אמור להישאר רק אצלו- איך זה הגיע לבן-אדם שאני לא מכירה? איך זה הגיע לבן-אדם שאני לא מכירה, והוא שולח לי את זה? ישר אני נכנסתי להיסטריה. את יודעת, אני חשבתי שאני עוד שנייה מקבלת התקף לב. אני הייתי בשוק. רעידת אדמה ענקית, ואני נופלת לתוך איזה בור עמוק ולכי תדעי איך לצאת מזה. איך זה אמור, איך... מלא שאלות שאין לי איך לענות עליהן.

קריינות: זה היה הרגע שבו גילתה שסרטון אינטימי שלה הופץ- וממשיך להיות מופץ- ברשתות החברתיות, והיא ידעה מיד מי עומד מאחורי ההפצה הראשונית: החבר שלה לשעבר.
בינואר 2014 נכנס לתוקפו התיקון לחוק למניעת הטרדה מינית המכונה גם חוק הסרטונים. התיקון קובע שפרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקדים במיניותו בנסיבות בהן הפרסום עלול להשפיל או לבזות אותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום, מהווים הטרדה מינית. העונש על העבירה הזו, הוא עד חמש שנות מאסר.

עו"ד גיא אופיר: אנשים נורמטיביים מקבלים לוואטסאפ שלהם סרטון אינטימי ועושים "העבר" לסרטון הזה לקבוצות אחרות ולאנשים אחרים. אותם אנשים עושים מעשה נוראי, אבל הם גם מבצעים עבירה פלילית. לנו יש איזשהו תיק שכבר הגשנו- תביעה נגד בן-אדם ש"בסך הכל" קיבל סרטון לוואטסאפ ועשה לזה העבר. הוא לא ראה בזה כצעקתה- אבל הוא הולך לשלם על זה.

קריינות: כיום, יותר משש שנים לאחר כניסתו לתוקף, אנחנו חוזרים אל האירועים שהובילו ליצירת התיקון בחוק וגם- אני רוצה לבדוק עד כמה החוק אכן נאכף, ומה עוד אנחנו, כולנו- יכולים לעשות כדי למנוע או לטפל במקרים כאלה.
הפרק כולל חזרות לעבר ומשם בחזרה להווה, וחוזר חלילה, ואם אתם מתחילים להתבלבל באיזשהו שלב, זה בסדר, גם אנחנו כי מסתבר- שאין הרבה הבדל.

ים קטאל: מישהו אנונימי התקשר לאימא שלי וסיפר לה. את יודעת איך הוא אמר לה?
דנה: איך?
ים קטאל: הוא התקשר אליה, ואמר לה:
"את יודעת מה קרה לבת שלך?"
אמא שלי חשבה שעברתי תאונת דרכים, שמתתי...
"מה קרה לבת שלי?"
"הבת שלך שחקנית פורנו"
ככה אמא שלי גילתה את זה!- מחסום- הבן-אדם פשוט ניתק.


האזינו לפרק >>>



קריינות: שום דבר בקשר של ים קטאל עם בן- זוגה לשעבר לא סימן על העתיד לבוא. ים הכירה את שרון דן ב-2012 דרך חברים משותפים. זו הייתה מעין חבורה כזו של חבר'ה צעירים- נשים וגברים- שאהבו לצאת יחד לבלות, נסעו יחד לחופשות ונהנו מהחיים. הוא היה בזוגיות אחרת בזמן שהכירו. הקשר ביניהם החל כידידות עם ניצוצות ובהדרגה, השניים החלו לחוש משיכה גוברת אחד כלפי השני. בשלב מסוים זה כבר נעשה ברור לשניהם שהם לא רוצים להיות רק ידידים.

ים קטאל: גם שנינו היינו בני מזל טלה שזה בכלל קסם לי. אני גם אחת שמאמינה מאוד במזלות ואני מאמינה שכאילו- את יודעת- אם אני מזל טלה והוא מזל טלה, זה בטוח יסתדר וזה מגניב: הוא בראש שלי, אפשר לעשות כאילו אחלה פאן ונחמד. ואז, היינו רק ידידים. אחרי זה, הוא נפרד מהבחורה שהיתה איתו לפני, ואיך שהוא נפרד ממנה בעצם נהיינו בני-זוג. ישר ככה, זה היה ברור, כי כל הזמן- גם כשהיינו ידידים- ככה כשהיינו יוצאים ומבלים ביחד, תמיד העיניים שלו היו עליי, העיניים שלי היו עליו. תמיד היה ככה את יודעת... פלירטוטים קטנים. וברגע שהם נפרדו, ישר התחברנו, וישר נהיינו ביחד. 
באיזשהו שלב, אחרי איזה חודשיים ככה רציניים ואינטנסיביים, כבר הייתי ישנה אצלו כמעט בכל לילה. ואחרי זה, בכלל- הוא הכיר לי את המשפחה שלו, הכיר לי את הבת שלו; הוא היה גרוש עם ילדה בת 6, היא בדיוק הייתה בגן ובדיוק הייתה צריכה לעלות לכיתה א'. זה היה בקיץ ואז, אני זוכרת שהייתי יושבת הרבה עם הילדה כשהוא היה בעבודה- הוא כבר הביא לי מפתח של הבית שלו, אז עברתי כביכול לגור אצלו. זאת אומרת, היתה לי גם את הדירה שלי, אבל רוב השבוע הייתי אתו, אצלו, והיה לי מפתח של הבית, הייתי שומרת לו על הילדה. אני זוכרת שאפילו הגענו למצב שקניתי לה חוברות כאלה שמלמדות איך לעלות לכיתה א' ואת יודעת, הייתי מלמדת אותה כל מיני דברים קטנים כאלה וממש, ממש מבלה איתה את רוב היום.
זו היתה ההיכרות שלנו, והזוגיות שלנו- היא תמיד הייתה כאילו גם כזוג וגם כחברות מאוד מאוד טובה, כי התחלנו בעצם מידידים. אז איפשהו זה גם מסביר את זה שלא פחדתי אז להצטלם איתו... כי מאוד סמכתי עליו. 
זהו, בעצם הזוגיות שלנו הייתה חצי שנה, חצי שנה שהיינו ביחד.
---------------------------------------------------------------
קריינות: בן-זוגה לשעבר של ים צילם את השניים- בידיעתה ובהסכמתה של ים- בעודם מקיימים יחסים אינטימיים. הסרטונים נשמרו בטלפון שלו, כשים- לא מעלה על דעתה בכלל בשלב הזה שיבוא יום ואנשים רבים אחרים ייחשפו אליהם.

ים קטאל: את יודעת, אני המקרה הראשון בארץ שהתפרסם עקב הדבר הזה, הפצת סרטונים וכאלה, ואני באמת מאוד סמכתי עליו. גם לא היה לי ממי לקחת דוגמא נגיד, שקרה כבר מקרה כזה וממי ללמוד מה זה עלול... למה זה עלול להוביל, אז די הסכמתי כשהיה לנו את הרעיון הזה, לבוא ולהצטלם.

דנה: ומה חשבת בעצם כשהצטלמתם?

ים קטאל: שזה בשבילנו. את יודעת, מלא זוגות צעירים עושים את זה, וזה בשביל עצמם. עוד לפני שהיה וואטסאפ ולפני שהיה את כל הטלפונים הסלולריים, אנשים עוד היו מצטלמים עם פילם וכאלה- וזה שמעתי מהרבה אנשים. ועדיין לא היה את הקבוצות בוואטסאפ- זה היה ב-2012, כשהצטלמתי- אז בעצם הוואטסאפ רק התחיל. וכל קבוצות הוואטסאפ רק התחילו ממש, אז גם לא יכולתי לדעת או לקחת בחשבון שאם עכשיו אני אצטלם והוא ירצה לעשות עם זה משהו- זה תוך שנייה אחת יהיה מופץ בהמון קבוצות אחרות
הסכמתי כי גם סמכתי עליו, זה היה הבן-זוג שלי, נהנינו ביחד, היה לנו טוב ביחד. הייתי גם בחורה צעירה, הייתי בת 22 כשיצאתי איתו-

דנה: -ובן כמה הוא היה?

ים קטאל: אני הייתי בגיל 22, הוא היה 15 שנים מעליי... הוא היה (בן) 37.
את יודעת, את לא יכולה לחשוב שבן-אדם כזה יום אחד ירצה לבוא ולעשות לך משהו כל כך נוראי.

קריינות: לאחר כחצי שנה ביחד כבני-זוג הם נפרדו, אבל הפרידה הפיזית לא לוותה גם בפרידה ווירטואלית- כך גילתה ים.

ים קטאל: ...אז אנחנו בעצם נפרדנו, היינו חצי שנה ביחד ונפרדנו. חצי שנה אחרי שנפרדנו, זה היה בדיוק ב-1.1.2013 שאת יודעת, אני ממשפחה רוסית, חגגנו את הנובי גוד. הייתי אצל המשפחה שלי. וב-1.1.13 אני מקבלת הודעה כשאני אצל ההורים שלי, בעצם עם כל החברות שלי- היה לי שתי חברות, היה את אחי, את אבא שלי ואת אמא שלי. אנחנו יושבים סביב שולחן, סביב השולחן בבית, ואני מקבלת הודעה ממישהו לפייסבוק, ואני לא מכירה את הבן-אדם.
הבן-אדם רושם לי: 
"את כל כך יפה, חבל שאת עושה את זה לעצמך". 
אז אמרתי לעצמי, מה זאת אומרת? כאילו אמרתי לו, רשמתי לו בהודעה חוזרת:
"מה אני עושה לעצמי"? 
ישר אחרי זה, הוא פשוט שלח את הסרטון האינטימי שלי ושל האקס שלי. 
הייתי בשוק.
כאילו את רואה את הסרטון שלי שהיה אמור להישאר רק אצלו- איך זה הגיע לבן-אדם שאני לא מכירה? איך זה הגיע לבן-אדם שאני לא מכירה, והוא שולח לי את זה? ישר אני נכנסתי להיסטריה. את יודעת, אני חשבתי שאני עוד שנייה מקבלת התקף לב. אני הייתי בשוק. רעידת אדמה ענקית, ואני נופלת לתוך איזה בור עמוק ולכי תדעי איך לצאת מזה. איך זה אמור, איך... מלא שאלות שאין לי איך לענות עליהן. אני ישר רושמת לו:
"בבקשה-בבקשה תתקשר אליי".
טוב, הבן-אדם מתקשר אליי, הוא אומר לי
"תקשיבי, זה כבר רץ בכל כך הרבה קבוצות בווטסאפ. אני אישית קיבלתי את זה בקבוצות ווטסאפ של חברים שלי מראשון." 
אני ישר קישרתי כי האקס שלי הוא מראשון, אז אמרתי, הא- זה בטוח בא משם.

עו"ד גיא אופיר: הנושא של הפצת סרטונים- המשמעות הקשה עבור הקורבן היא איומה, ואני שמעתי כבר לקוחה שלי שאומרת לי:
"הייתי מעדיפה לעבור אונס אלים כי אני יודעת שזה תקופת זמן של דקות וזה נגמר, ואחר כך אני מלקקת את הפצעים. אבל פה, בהפצת סרטון הזה אני כבר 10 שנים סוחבת את הנזק מזה. זה כאילו אונס שלא נגמר בכלל".

קריינות: זה עורך דין גיא אופיר, בעל משרד עורכי דין שמתמחה בין היתר בדיני אינטרנט. הוא מנוסה בייצוג קורבנות של revenge porn, פורנו- נקמה; מדובר בהפצת חומרים מיניים אינטימיים של נשים, שמעולם לא התירו את הפצת החומרים הללו ובכך, הלכה למעשה, הפיכתם של הקורבנות למעין שחקני פורנו בעל כורחם. מדובר במעשה שלרוב מופנה נגד נשים ונערות. "פורנו- נקמה" הוא מונח שהשתרש מתחילת המחקר והספרות המקצועית סביב התופעה הזו, בסביבות סוף העשור הראשון ותחילת העשור השני של המילניום.
אני נתקלתי לראשונה בביטוי הזה כשחקרתי את המקרה של אמנדה טוד, נערה בת 15 בסך הכל במותה שסבלה מפורנו- נקמה שלווה גם בסחיטה באיומים.


היא הייתה שבויה במעין מעגל הרסני של בריונות רשת שגם לוותה באלימות פיזית מצד עמיתיה לספסל הלימודים. באוקטובר 2012, היא שמה קץ לחייה הקצרים ומלאי הסבל 🍂

המילה "נקמה" בביטוי הזה ("פורנו-נקמה") עלולה לרמז שהמעשה מהווה איזושהי פעולת תגמול מכיוון הקורבן, כלומר: כאילו האדם שנפל קורבן לפורנו-נקמה עשה איזשהו מעשה שכביכול מצדיק את זה. אבל למען הסר ספק, המילה נקמה מיותרת כאן; יש צד פוגע ויש צד נפגע, ואין הדדיות בפגיעות, זה לא שצד אחד פוגע והשני נוקם. כחלק מההבנה שאין מקום- לא במחשבה ולא בטרמינולוגיה- לשום צורה של האשמת קורבן, גם בתופעה הזו יש כיום ציפייה למינוח הולם יותר כדי לתאר אותה.
הפצת החומרים הללו לרוב כרוכה גם באאוטינג- כלומר האנשים המצולמים ניתנים לזיהוי פניהם ולאיתור שמם.
זה בדיוק מה שקרה לים, והיא הבינה מיד מי עומד מאחורי הפצת הסרטונים...

ים קטאל: בהתחלה, הוא הכחיש.

דנה: איך הוא הסביר את זה?

ים קטאל: הוא ניסה, הוא הכחיש.

 דנה: זה בעצם, זה חייב להיות או את או הוא, נכון?

ים קטאל:  אצלי לא היה את הסרטונים האלה. הכל היה אצלו בטלפון, והוא הכחיש בקטע של לא, מה פתאום, אני לא שלחתי, תבואי לתל אביב, נסדר את זה. הוא רצה ככה להעלים את זה מהשטח, להרגיע את העניינים כדי שאני לא אעשה פעולות אחרות- את יודעת, משטרה וכאלה. אמרתי: לא, לא, לא. אני עכשיו הולכת ומגישה תלונה במשטרה- וזה מה שעשיתי. באותו ערב חזרתי לתל-אביב והלכתי לתחנת המשטרה הקרובה לבית שלי, הגשתי תלונה. ואני באה לשוטרים, היה שם רק חוקר. עכשיו אני באה כולי בוכה, כולי בסטרס ובהיסטריה. החוקר אמר:
"אוקיי, תראי לי את הסרטון". 
אמרתי,
"מה זאת אומרת, זה סרטון אינטימי- אני לא יכולה".
הוא אומר,
"תראי, אני לא יכול לבוא ולטפל לך בתיק הזה אם את לא תבואי ותראי לי מה קרה באמת".
אמרתי לו,
"מדובר בסרטון אינטימי".
לא רק שהוא צפה, הוא הביא עוד שני שוטרים לידו, ושלושה שוטרים מולי צפו בסרטון הזה כשאני ביקשתי חוקרת, והם אמרו:
"שעה מאוחרת, אין חוקרת, וזה מה יש".

דנה: ואיך את הרגשת..?

ים קטאל: הרגשתי זוועה מאוד. הרגשתי שאני עומדת מול הגוף שאמור להגן עליי ואמור- את יודעת, משטרת ישראל- אמורים להביא לי חוקרת בעניין כזה, אני אישה. הרגשתי מושפלת, הרגשתי שפשוט מסתכלים ומביכים אותי ומשפילים אותי מול הפנים שלי.

דנה: הם הגיבו באיזושהי צורה? הסבירו מה מתכוונים לעשות?

ים קטאל: הם אמרו, הם אמרו לי,
"אוקיי, בסרטון הזה רואים טוב מאוד שאת הסכמת שהוא יצלם אותך".
אמרתי,
"נכון, רואים טוב מאוד שאני הסכמתי. נכון, הסכמתי שהוא יצלם אותי, אבל מי הסכים שהוא יבוא ויפיץ את זה?"
אמרו לי,
"אוקיי, זה רק חדירה לפרטיות, נראה מה אפשר לעשות עם זה".
נתנו לי מספר תיק, שלחו אותי לבית בלי כלום. אני מגיעה לבית, אני מבינה שהגוף הגדול הזה, המשטרה לא יכולים להגן עליי. פשוט שולחים אותי הביתה. אני מסבירה להם שמטרידים אותי, שמתקשרים אליי, מציקים לי. באותו הזמן כבר הטלפון שלי לא הפסיק לצלצל מאנשים שמכירים אותי, מאנשים שלא מכירים אותי, מאנשים מהיסודי, מאנשים מהגן שלא היה להם את הטלפון שלי, השיגו את הטלפון שלי ואמרו לי,
"היי, ראינו אותך".
התחלתי לקבל שיחות גנאי, התחלתי לקבל שיחות 'סתלבט מגברים שעשו "ישיבות": שמו על רמקול וצחקו עליי שאני איזה את יודעת, מופקרת. באותו רגע, אני מבינה שאני פשוט לבד בסיטואציה הזאת: המשטרה לא עוזרת לי, אנשים רק צוחקים עליי, רק יורדים עליי.

קריינות: לפי עורך דין אופיר, גם היום, היחס של רשויות החוק לנושא אינו מספק- וזאת בלשון המעטה:

עו"ד גיא אופיר: במפלג הסייבר של מחוז תל אביב יש כשבעה שוטרים, זה שבעה שוטרים על מיליון בני-אדם שמבצעים עבירות סייבר בפוטנציה. זה פשוט מספר זעום, אי אפשר, זה בלתי נסבל. ואז, הם צריכים לעשות תעדופים, והנושא של הסרטונים הוא מתועדף- אם מדובר בקטינים. אם לא מדובר בקטינים, הם בדרך כלל די מפריטים את האכיפה ואומרים לנפגע: לך תיקח עורך דין ותלחם על זה.

קריינות: ים החלה להבין שהיא באמת לבד בסיפור הזה.

ים קטאל: כולם פונים אליי בפייסבוק ורושמים לי את המילים הכי נוראיות, אני לא רוצה להגיד את זה.

דנה: שיתפת את ההורים? דיברת איתם על זה?

ים קטאל: אז זהו, שהבן אדם היחיד מהמשפחה שלי שסיפרתי לו- זה האח שלי. אני כש ה, כשגיליתי את זה, הייתי עם המשפחה, רק ניסיתי להסתיר את זה מההורים שלי. את יודעת, אני בחורה צעירה, פחדתי מהתגובה שלהם. פחדתי מ- לאן זה יוביל, פחדתי שאמא שלי תכעס כל כך שהיא לא תקבל, שהיא לא תדע איך להתמודד עם זה- אז אני רק רציתי להגן עליה מהדבר הזה. אני גם בואי, לא ידעתי, אני גם לא ידעתי לאיזה ויראליות זה יגיע. תראי, כשאת מקבלת את המידע הזה שהסרטון שלך מופץ, את לא באמת יודעת שכל עם ישראל וגם המון ארצות בחו"ל, וזה יגיע לכל אתרי הפורנו בעולם. את לא יודעת את זה בהתחלה ואת אומרת, אוקיי, זה בקטנה פה, פה בקבוצה וזהו, אז זה ייעלם.
אז לא, זה לא נעלם, והיחידי שאמרתי לו- זה אחי. אמרתי לו,
"תקשיב אורי, קרה לי ככה וככה, ברגע שאימא יודעת, תספר לה את הסיפור".
עכשיו אמא שלי ואבא שלי- הם הכירו את החבר שלי, את האקס שלי. הם הכירו אותו, הוא היה אצלנו בבית, הם הכירו אותו טוב מאוד, אז אמרתי,
"תספר להם".
ואני התחלתי לצאת לרחוב, ופשוט התחילו לזהות אותי ברחוב כי בסרטונים רואים את ה- קודם כל, רואים את הפנים שלי בבירור ובאחד הסרטונים- אמרתי גם את השם שלי. אז תוך, זה לא לקח שניות שכבר הגיעו אליי לפייסבוק, את מתארת לעצמך. עברתי שיימינג נוראי.
הדבר שיותר כאב לי אגב, גם הפצת הסרטונים זה היה דבר נוראי, אבל הטוקבקים הרעים שקיבלתי: תמותי, תתאבדי, לא מגיע לך לחיות אם את כזאת וכזאת, שלא יהיה לך דור המשך. הדברים האלה פגעו בי ברמה שלא ראיתי את הדרך שלי לצאת מזה, לא ראיתי איך אני בכלל ממשיכה בחיים האלה- והגיע ניסיון ההתאבדות הראשון שלי;
החברה הכי טובה שלי הייתה בעצם אתי (בבית), היא עזבה את העבודה שלה. היא הייתה אתי 24/7. עכשיו חיפשתי רגע שהיא תתקלח, להיות לבד. ופשוט בלעתי כדורים. שתיתי מלא מלא כדורים. כשהיא יוצאת מהמקלחת, היא רואה אותי מעולפת על הרצפה. היא מזמינה לי אמבולנס ואני מגיעה לאיכילוב.
באיכילוב מתחילים לשאול אותי שאלות, ואני בכלל לא נמצאת פה. אני- שואלים אותי דברים שאני. את יודעת, הגוף שלי היה פה אמנם, אבל-

דנה: -התודעה לא.

ים קטאל: -המודעות שלי לא הייתה. הייתי בעולם אחר, אני לא האמנתי שזה קורה לי. אני חשבתי ש- אוקיי, זה הגוף שלי, אני חיה, אני נושמת- אבל אני לא באמת חיה. זה לא קורה לי, זה לא יכול לקרות לי. מה זה המצב הזה? לאן הגעתי?
ואני רואה הרבה פסיכיאטרים, פסיכולוגים, רופאים. שואלים אותי המון המון שאלות:
"את רוצה לחיות?" 
"את רוצה למות?" 
בסופו של דבר אמרתי,
"אני רוצה לחיות פשוט אני עוברת דבר מאוד מאוד קשה, אני לא יודעת איך להתמודד אתו".
אז בגלל זה גם עדיין לא לקחו אותי לאברבנל, עדיין לא.

קריינות: לאחר טיפול רפואי, ים משוחררת לביתה בריאה ושלמה. זאת אומרת, בריאה ושלמה בגוף, אבל לא בנפש. וכשכבר נראה שהמצב בשום צורה לא יכול להיות גרוע יותר- זה קרה:

ים קטאל: אחרי שבוע וחצי בעצם, מישהו אנונימי התקשר לאמא שלי וסיפר לה. את יודעת איך הוא אמר לה?
דנה: איך?
ים קטאל: הוא התקשר אליה, ואמר לה:
"את יודעת מה קרה לבת שלך?"
אמא שלי חשבה שעברתי תאונת דרכים, שמתתי...
"מה קרה לבת שלי?"
"הבת שלך שחקנית פורנו"
ככה אמא שלי גילתה את זה!- מחסום- הבן-אדם פשוט ניתק.
דנה: וואו.

ים קטאל: מאז, אמא שלי פשוט לא רצתה לענות לטלפון שלי (ממני), לא לטלפון של אחי. היא לא דיברה אתי שבוע ולא עם אחי. את לא מאמינה בעצמך כבר, את מבינה שאת לא יכולה להמשיך. אחרי ניסיון ההתאבדות השני כבר באמת לא היתה להם ברירה: לקחו אותי כבר לאברבנל, אושפזתי באברבנל, ושם כבר הפסיכיאטר דיבר עם אמא שלי והסביר לה את המצב. כשאמא שלי כבר ידעה שמדובר פה במצב שאני הקורבן, אני לא שחקנית פורנו, אני הקורבן ועשו לי עוול- אז היא כבר אמרה,
"קודם כל, תביאו לי את הבת אליי". 
אז הגעתי לאמא שלי, ובאמת אני מגיעה, אני שוכבת כל הזמן על הספה ובוכה, בוכה, בוכה. אני לא רואה עתיד. אני לא רואה שאי פעם אני אתקבל לעבודה נורמלית, אני לא רואה שאי פעם אני אמצא זוגיות- מישהו שבכלל ירצה להיות אתי כי הרי כולם מדברים עליי ככה וככה, אני- פשוט רשום לי על המצח כמו סטיגמה כזאת: "מופקרת". ככה אני ראיתי את עצמי, כי כבר גרמו לי להרגיש ככה כי כשאת כל היום קוראת על עצמך טוקבקים:
תתאבדי 
לא מגיע לך לחיות
ואת ככה וככה וככה- את כבר לא מבינה, ואת ילדה בת 22, אז כבר הייתי בת 23 אמנם. את יודעת, אני כבר לא האמנתי בחיים, לא האמנתי שאני אי פעם אצא מזה.

קריינות: במשך כל הזמן הזה, שרון דן, בן זוגה לשעבר של ים הכחיש את מעורבותו בהפצת הסרטון.

ים קטאל: רציתי שהוא יפסיק להיתמם, יפסיק להתמסכן, יפסיק להגיד שזה לא הוא. שהוא יבוא, ייקח את האחריות בידיים, יגיד אני מצטער, עשיתי, נפתור את זה ביחד- ויבקש ממני סליחה. לא קיבלתי את זה עד היום.

דנה: את חושבת שהוא ניסה לפגוע בך, או שזה משהו שהוא אפילו לא תכנן עד כמה זה יגדל ויתפשט?

ים קטאל: תראי, אני בטוחה שהוא לא בא והפיץ את זה לכל הקבוצות. אבל לפגוע בי, הוא פגע. אני כבר שמעתי מכל החברים שלו שבזמן הקשר שלי ושלו ביחד, הוא כבר אז היה שולח את הסרטונים- כדי לצאת "גבר". הוא לא הבין שגבר אמיתי שומר את הדברים האלה בין בני הזוג. הוא לא יצא שום גבר, הוא פשוט הרס את הנשמה שלי, את הנפש שלי, הוא הרס לי את החיים לגמרי. תודה לאל שאחרי זה, היו לי מספיק כוחות נפשיים, כוחות כדי לצאת מזה, מהסיפור הזה. עכשיו כשאני הייתי אצל אמא שלי, אז לא האמנתי עדיין. אבל פתאום התחלתי לשמוע על הרבה סיפורים דומים של נערות הרבה יותר צעירות. אני שומעת על סיפור של ילדה מנתיבות, בת 12 שמישהו מהכיתה צילם אותה אותו הדבר. ילדה בת 12 עלולה לעבור, אמורה לעבור, את מה שאני עוברת?? כששמעתי על זה, ושמעתי על עוד מקרה שמדובר בילדה בת 14 ועל ילדה בת 15 ועל המון המון מקרים של ילדות באמת צעירות הרבה ממני, אמרתי, אני פה צריכה לקום על הרגליים, להילחם ולהשמיע את הקול של הבנות האלה כי הן, הן לא יוכלו להשמיע את הקול שלהן. אם אני עברתי את מה שעברתי, הן עוד יותר. הן עוברות את זה הרבה יותר קשה, אז אני- פה זו בעצם ההתרוממות שלי שאמרתי, אני צריכה להילחם. פה יצאתי לתקשורת.

קריינות: ים לא הרפתה מהמאבק, שכרה עורכת דין ויצאה לתקשורת עם סיפורה.
ים קטאל: יצאתי ל"צינור", יצאתי לתכנית הבוקר של גלית גוטמן ולירון שמם- בעצם שם הכרתי את לירון שמם.
קריינות: עורכי הדין שייצגו את שרון דן טענו שלא ניתן לשלול את האפשרות שהיא עצמה רצתה בהפצת הסרטון ושהיא תאבת פרסום.
ים קטאל: זה מאוד מצחיק שהעורכי דין שלו טענו שאני רוצה פרסום. אוקיי, לא נורא, אני סולחת להם, מוחלת להם.

קריינות: מהר מאוד, גילתה תגלית מרעישה-
ים קטאל: טוב, אחרי שיצאתי לתקשורת פתאום, איזו מישהי, חברה משותפת שולחת לי סרטון שלו ושל הבחורה השנייה.
קריינות: ים גילתה שהיא לא הייתה היחידה שסרטון אינטימי שלה הופץ על ידי שרון דן:
ים קטאל: עכשיו לא רואים אותו שם, אבל את יודעת, הוא היה בן-זוג שלי חצי שנה, אני מזהה את הקול שלו, אני מזהה את המכנס שלו, אני מזהה את האוטו שלו, ואני מזהה. ואז, הייתי בשוק, אני מתקשרת לעורכת דין שלי ואני אומרת לה,
תקשיבי, יש פה עוד קטע!
עכשיו הבחורה הזאת- הוא בעצם בגד בי אתה. הוא עשה את זה גם לי, הוא פגע בעוד בחורה- ישר באתי, עזרתי לה. קודם כל, סיפרתי לה שיש סרטון שלה שרץ- שהיא הייתה בהלם בכלל.
באיזה קטע אתה בא ומפיץ סרטונים של נשים שקיימת איתן יחסי מין? באיזה קטע? באיזה קטע בכלל?! זה הורג אותי.

דנה: הסנגורים של הצד שחשוד בהפצה טוענים שזה היה בהסכמה, ו-"היא ידעה שהיא מצטלמת"- וזה בעצם טענת הנגד, כשהם מנסים ככה להגן על הלקוחות שלהם. מה אתה חושב על זה?
עו"ד גיא אופיר: טוב, אז כמה דברים על הנושא הזה: אחד, זה טענה קבועה של "היא הסכימה", "היא רצתה"- וגם עברייני מין אלימים טוענים את הטענה הזו. אבל מעבר לזה, צריך לזכור כמה דברים: גם אם גבר או אישה הסכימו להצטלם וגם אם הם העבירו את זה לבן/ בת-הזוג שלהם, זה לא אומר שהם נתנו רשות שזה יופץ הלאה- החוק מתייחס לזה. כלומר יכול להיות שאני אחשוב שזה מגניב לשלוח סרטון שלי אינטימי לאשתי, אז אני מצפה שזה רק יהיה לעיניה בלבד, אני לא מצפה שהיא תעביר את זה הלאה ואם היא תעביר את זה הלאה- היא צריכה להוכיח שהייתה הסכמה לזה, ואם לא הייתה הסכמה לזה, אז היא בבעיה.
דנה: אז בעצם נטל ההוכחה על ההסכמה הוא על הצד שחשוד?
עו"ד גיא אופיר: בהחלט, מי שמפיץ סרטון אינטימי- עליו הנטל להראות ולשכנע שזה היה בהסכמה של שני המצולמים, ולהגיד "אני חשבתי" או "זה נראה לי" או לא יודע מה. וגם אם שני המצולמים יודעים שהם מצולמים, זה לא אומר שהם הסכימו שזה יתחיל לטייל בכל הארץ.
דנה: או, בעולם.
עו"ד גיא אופיר: כן.

קריינות: והידיעה הזו שקיימת נפגעת נוספת- בדיוק כמו בתיקים נגד עברייני מין- היא בהחלט דבר שיכול לסייע לגיבוש התיק נגד שרון דן. אבל, רגע: החוק באותו הזמן בכלל לא התייחס להפצה כזו כאל עבירת מין.
ים קטאל: כל העידן שלנו מנוהל על ידי הטלפון שלנו- אוקיי?- ואין חוקים שמדברים לזה? אין חוקים שמדברים לעידן הזה? כי זה לא יכול להיות שכל אחד יעשה איזשהו פשע שקשור באינטרנט, קשור בטלפון, והוא- לא יקרה לו כלום. אז אמרתי, זה לא יכול להיות. ובאמת יצאתי לתקשורת, דיברתי על זה, ודרך זה, בעצם הגעתי לחברת הכנסת יפעת קריב שהיא הזמינה אותי אחרי זה להגיע לכנסת. היא הייתה חברת כנסת מטעם "יש עתיד". אז הגעתי אליה למשרד שלה בכנסת, התחלנו לחשוב. היא אמרה קודם כל ככה: רואים שזו לא חדירה לפרטיות.
"כפי שאת מתנהגת, את נראית כמישהי שעברה עבירת מין לכל דבר".
ובאמת ככה הרגשתי. הרגשתי שעשו לי אונס וירטואלי. מה זאת אומרת אונס וירטואלי? הרגשתי נאנסת לכל דבר: שהגוף שלי, הדברים הכי אישיים שלי, דברים שלכל אישה זה הדבר הכי חשוב. הכבוד שלי עובר מטלפון לטלפון, ועוד עושים מזה בדיחה. פה, חשבנו שהבן-אדם שמפיץ דבר כזה אמור להיות, זה פשוט ככה- הוא עבריין מין. זו לא חדירה לפרטיות בכלל, זה עבריין מין לכל דבר. בוועדת הכנסת אני פעם ראשונה מול אנשים את יודעת. אני עם קול צרוד, עם בכי, עם עיניים אדומות. את יודעת, אני לא ידעתי לדבר כמו היום. הייתי כל כך בתוך הסיפור. אבל עדיין באתי, סיפרתי את הסיפור, ותוך כמה חודשים החוק עבר.

קריינות: עורך דין גיא אופיר, לעומת זאת, סבור שהחשיבות של חוק הסרטונים היא בעיקר סימבולית ושלחוק אין כיום הרבה שיניים.
עו"ד גיא אופיר: התיקון הזה לצערי הרב הוא יותר הצהרתי ופחות בעל משמעות ממשית, ואני עוד מעט אסביר למה. התיקון לחוק למניעת הטרדה מינית בא ומבסס, וחוזר ואומר בעצם, שהפצת סרטון אינטימי זו פגיעה בפרטיות ופגיעה בפרטיות זו עבירה פלילית של עד 5 שנות מאסר. התיקון הזה הוא יותר הצהרתי מאשר ממשי מהסיבה הפשוטה שגם ללא התיקון שהוכנס לחוק למניעת הטרדה מינית, כבר חוק הגנת הפרטיות היה תקף וחל בטרם התיקון, ובעצם מכוח חוק הגנת הפרטיות אפשר היה גם להגיש קובלנה פלילית פרטית, גם להגיש כתב אישום, גם להגיש תביעה אזרחית- וזה בעצם מוגדר כעבירה פלילית של 5 שנות מאסר. אז הלכו ב-2013 ותיקנו את החוק למניעת הטרדה מינית והוסיפו שזו פגיעה בפרטיות, אבל בעצם הם אמרו משהו שכבר היה ידוע וקיים. במקום להכניס תניות אופרטיביות (=הצבת תנאים) שיסייעו לקבל כלים לחשיפת IP וכל מיני פעולות לחסימת הפצה של סרטונים אינטימיים, הסתפקו רק בהצהרה סימבולית שאומרת שזו באמת פגיעה בפרטיות. כאילו היינו צריכים את ההצהרה הזאת, כאילו לא ידענו לפני זה שזו פגיעה בפרטיות.

קריינות: בינואר 2014 נכנס לתוקפו התיקון העשירי לחוק למניעת הטרדה מינית, המכונה גם חוק הסרטונים. התיקון קובע שזו עבירה פלילית ועוולה נזיקית נוספת של הטרדה מינית, כאשר הפוגע מפרסם חומרים בעלי אופי מיני- כאשר זהות האדם המצולם נחשפה בהם. התיקון משווה את העונש על העבירה הזו לעונש הקבוע לעבירות של פגיעה בפרטיות, כלומר: חמש שנות מאסר.

בנובמבר 2015 ניתן גזר הדין של שרון דן בפרשת הפצת הסרטונים של שתי בנות-זוג שלו לשעבר.




שרון דן הודה במסגרת הסדר טיעון בעבירה של פגיעה בפרטיותן של המתלוננות, והצדדים- כלומר: הפרקליטות ובאי-כוחו של שרון דן- הגיעו להסכם גם לגבי הענישה. השופט אברהם היימן אישר את הסדר הטיעון הסגור, וכך נגזרו על שרון דן שלושה חודשים של עבודות שירות, חמישה חודשי מאסר על תנאי (כאשר התנאי הוא לא לעבור עבירה על החוק להגנת הפרטיות ולא עבירת מין), קנס בסך אלף ש"ח ופיצוי כספי בסך 50 אלף ש"ח לכל אחת מהמתלוננות.
בפרוטוקול הדיון בבית משפט השלום ראשון לציון, צוין על ידי נציגת הפרקליטות:
"כתב האישום תוקן משום קשיים ראייתיים שהתגלו בתיק. אנו מודעים לחומרת העבירות שבוצעו ולנזק שנגרם למתלוננות. מדובר בענישה סבירה וראויה, ובהתחשב בכך שמדובר בנאשם צעיר וללא עבר פלילי. הוא הודה, וחסך את עדותן של המתלוננות. ההסדר כולל פיצוי משמעותי. ההסדר נערך בהסכמתן." 

דנה: שאלו אותך? את הסכמת לזה?
ים קטאל: תראי, הם שאלו אותי מהפרקליטות וזה. אני באותו זמן לא הייתי מוכנה בכלל לבוא ולהעיד במשפט, אז מבחינתי- אני הסכמתי להסדר טיעון הזה, לעסקת טיעון הזאת. אני לא הייתי במצב נפשי כדי להופיע בפני שופט ובפני עורכי הדין שלו. ידעתי, במיוחד שהוא לקח את אבי חימי, וידעתי קצת, עשיתי תחקיר וקצת ידעתי מי זה אבי חימי לפני. וידעתי שהם ינסו הרי תמיד להפיל עליי. אם נאנסת אונסים אותה, אז תמיד מאשימים אותה. אז אמרתי,
אוקיי, אז בטח יאשימו אותי, יקטינו אותי.
אני לא רציתי להיות במקום הזה, אז אני כן הסכמתי להסדר טיעון הזה. אבל מבחינתי, הוא היה צריך לקבל עונש הרבה יותר גרוע. הוא היה צריך לשבת בכלא.

קריינות: כיום, המצב יותר טוב?
בתיק שנדון לאחרונה בבית משפט לנוער באר-שבע, קבע הרכב של 3 שופטות כי השופט תומר אוריאנוב מבית המשפט לנוער באילת איפשר השפלת נפגעת עבירת מין על ידי סניגור הנאשם- וזאת, בניגוד לחוק (החוק לתיקון סדרי הדין- חקירת עדים). השופטות העבירו ביקורת קשה על השופט, על סניגור הנאשם ועל הנאשם.
תחילתו של האירוע ביולי 2015, אז קיים נער, בן 17 באותו הזמן, יחסי מין בהסכמה עם נערה בת 16; הוא תיעד את האקט המיני ללא ידיעתה וללא הסכמתה באמצעות הסמארטפון שלו. לאחר מכן, הפיץ את הסרטון לשני חבריו בוואטסאפ. משם, הסרטון הופץ בין היתר גם לאחיה של המתלוננת, ובסופו של דבר- הגיע גם לאתר פורנו. בשלב הטיעונים לעונש במהלך משפטו של הנאשם, לאחר שהושגה הסכמה על עובדות כתב האישום ועל סעיפי האישום (שכוללים עבירת הטרדה מינית לפי חוק הסרטונים ופגיעה בפרטיות), עמדת ההגנה הייתה כי לא נגרם נזק למתלוננת כתוצאה ממעשה הנאשם, אלא מהתנהלותה המינית באותה העת. בשלב זה, המתלוננת הפכה לסוג של נאשמת בבית המשפט באילת- בעצמה.

כשזו המציאות של מתלוננות, איזו "הסכמה" יכולה להיות כאן בכלל? הבחירה הבלתי אפשרית היא בין לקבל הסדר טיעון מגוחך, לבין להיות מושמצת ולעבור השפלה מחודשת בבית המשפט- לפרוטוקול.
ואולי, רק אולי, אם השוטרים שטיפלו בתלונתה של ים היו מתייחסים ברצינות לתלונה, ולא מתקבצים וצופים בשקיקה בסרטון מולה- אולי, רק אולי- לא היו נוצרים קשיים ראייתיים בתיק?

דנה: המשטרה, האכיפה, בתי המשפט- את חושבת שהם מתייחסים לזה מספיק, שהם הפנימו את התופעה הזאת? כי למשל אייה נאפה- אנחנו רואים מה קרה. ראינו מה קרה.
ים קטאל: תראי, נכון. תראי, קודם כל המשטרה- תמיד יש לה לאן להתקדם עוד ולאן להשיג עוד ועוד דברים, אבל אני אגיד לך את האמת: אני קיבלתי לפני חודש הודעה מצמררת ממישהי שעברה את זה לפני שנה. היא רשמה לי,
"תודה, בזכותך ניצלתי, בזכותך- בגלל החוק".
הבן-זוג שעשה לה את זה ישב תשעה חודשים מאחורי סורג ובריח. הוא ישב בכלא, ולקחו לו את כל האמצעי, אמצעי תקשורת שהיו לו, את כל ה- איפה שהוא הקליט וצילם אותה. זה כבר פועלים. אני- כשאני נתקלתי בזה, לא היה כלום, הם צחקו עליי. אז כן, המשטרה מתקדמת. נכון, יש לאן עוד לשאוף ולאן עוד ללכת, אבל בואי- מנסים לעשות את העבודה, ואני חושבת שזה יתקדם ויעשה יותר טוב לאט-לאט באמת.
עו"ד גיא אופיר: מבחינה מעשית, הנושא של הפצת סרטונים אינטימיים זו סוגיה קשה שלצערי הרב, בתי המשפט עוד לא הפנימו את המשמעות של זה ועוד לא, גם המחוקק עוד לא הפנים.

קריינות: בפברואר 2017 פורסמו הנחיות פרקליט המדינה לחקירה והעמדה לדין בעבירות של פרסום תצלומים, הקלטות או סרטונים של אדם בעלי אופי מיני ללא הסכמתו; חומר קריאה מומלץ בחום, ואני כמובן אצרף לינק להנחיות בהערות הפרק ובדף הפייסבוק. בחלק הכללי של ההנחיות נכתב:
"גיבוש העקרונות המנחים מבקש לשקלל בין השיקולים הבאים: האינטרס הציבורי בהרחבת החקירה לחוליות השונות בשרשרת הפרסום, החשש מפני אכיפה בררנית במקרה של קטיעת החקירה באופן בלתי-מוצדק, החשש מיצירת נטל רב מדיי על גורמי החקירה והקושי בקבלת המידע מספקיות השירות האינטרנטי והסלולרי." 
בהנחיות פרקליט המדינה לנושא הזה יש התוויות מדיניות ברורות, ואני אציין כאן את העיקריות שבהן:

  • סעיף 13 במסמך מדגיש את החשיבות של ניהול חקירה מהירה ככל הניתן- "היות ופעמים רבות החקירה מערבת חשודים קטינים שלגביהם יש תקופת התיישנות של שנה ממועד ביצוע העבירה". ידעתם את זה? (תקופת התיישנות לקטינים היא שנה בלבד? WTF?)
  • במהלך חקירת חשוד שהוא חולייה בשרשרת ההפצה צריך להתמקד ביסוד הנפשי של החשוד כלפי נסיבות העבירה:
    1. האם החשוד ידע, עצם את עיניו או צפה את האפשרות שהפרסום המיני יופץ לרבים? בפרט כאשר מעשית, החשוד הפיץ לאדם אחד בלבד. 
    2. לגבי היסוד של פרסום שעלול להשפיל את האדם או לבזותו, יש לברר האם החשוד ידע או חשד שזה אכן המצב. 
    3. לגבי יסוד אי-הסכמה יש לחקור האם החשוד ידע או חשד שנשוא הפרסום לא נתן את הסכמתו לפרסום
[פה, אני מזכירה לכם שעורך דין אופיר הציע פרשנות אחרת לחוק: בה נטל ההוכחה הוא על החשוד להוכיח שכן הייתה הסכמה. אני נוטה להסכים- כי זו התחמקות. אם אתה לא יודע אם הצד השני מסכים או לא מסכים, אתה אמור לשאול. אי ידיעה לא פותרת מאחריות- זו הפרשנות הסבירה בעיניי' כמו אגב בכל עבירת מין אחרת. לא עושים שום צעד ללא הסכמת הצד השני, ואם קיים שלב בו אני לא יודעת אם הצד השני מסכים או לא, הציפייה ממני כאדם נורמטיבי היא שאני לא אתקדם עד שלא יהיה לי ברור בסיטואציה אם יש הסכמה או אין. בסיסי, לא?] 
  • במקרה של פרסום לרבים: על מנת להוכיח את עצם הפרסום, בהיעדר הוכחה פורנזית קבילה- יש לגבות עדות משני נמענים לכל הפחות. 
  • בכל מקרה של שרשרת פרסום רבת-חוליות, שתי החוליות המרכזיות שיש לחקור הן החוליה הראשונה שהחלה את הפרסום והחוליה שהפיצה את הפרסום ברבים.
[למשל, במקרה של הפצת סרטון אינטימי שנשלח בהתחלה אל חבר של המצלם- ואז נהיה ויראלי: לפי ההנחיות יש לחקור את המצלם שלכאורה שלח את הסרטון שצילם לחבר שלו, ואת מי שהפיץ את הסרטון בקבוצה- למשל בטלגרם. יש לציין שלפי החוק, כל אדם שמפיץ סרטון עובר עבירה פלילית, ועשוי להיחקר ולעמוד לדין על כך.

עו"ד גיא אופיר: אנשים נורמטיביים מקבלים לוואטסאפ שלהם סרטון אינטימי, ועושים "העבר" לסרטון הזה לקבוצות אחרות ולאנשים אחרים. אותם אנשים עושים מעשה נוראי, הם גם מבצעים עבירה פלילית. לנו יש איזשהו תיק שכבר הגשנו: תביעה נגד בן אדם ש"בסך הכל" קיבל סרטון בוואטסאפ ועשה לזה "העבר", והוא לא ראה בזה כצעקתה- אבל הוא הולך לשלם על זה. וחבל שאנשים נורמטיביים רואים בזה איזושהי בדיחה או הלצה. זה ממש לא מצחיק להעביר את זה הלאה- את הסרטונים האלו, ולא צריכים להעביר את זה הלאה. צריכים למחוק את זה.

קריינות: גם בהנחיות נכתב לגבי חוליות הביניים, כלומר: גם על מי ש"בסך הכל" קיבל בקבוצה והעביר הלאה לכמה חברים:
"ככלל, על החקירה להגיע תוך מאמץ סביר גם אליהן." 
 טוב, זה כבר נשמע רציני. בטח אז אם הופץ סרטון מיני, המשטרה והפרקליטות עושים הכל כדי למצות את הדין עם העבריינים המפיצים. בטח הוגשו המון כתבי אישום בגין העבירה הזו שהפכה למעין מכת מדינה. מה, רגע... לא?
ביולי 2019 המדינה געשה וסערה בעקבות פרשת אייה נאפה (הישראלים שנחשדו באונס קבוצתי על ידי צעירה בריטית). בסופו של דבר, הם שוחררו ושבו ארצה. היו שם שמפניות, חגיגות ו...מה עוד היה שם? נכון, סרטון. היה סרטון מיני שהופץ בתפוצת נאט"ו לכל מי שרק רצה ו...למי שגם לא רצה.
האם הצעירה הבריטית נתנה את הסכמתה לכל אלפי אם לא מאות אלפי מקבלי הסרטון המיני שלה? הפצת הסרטון היא עבירת מין חמורה בפני עצמה שראויה, לכל הפחות, להיחקר גם פה- בארץ. ואולי אפילו במיוחד פה, בארץ. זו עבירה שפרקליט המדינה במפורש מציין ומדגיש שקיים אינטרס ציבורי ממשי באכיפתה.
ב-31.7.2019, הגשתי בקשה לפי חוק חופש המידע לממונה על העמדת מידע לציבור במשרד המשפטים.



[אגב, כל אחד וכל אחת יכולים לעשות את זה, מדובר בצעד די פשוט ועלות של 20 שקלים בסך הכל. אם אתם רוצים לדעת משהו ואתם לא מוצאים את המידע, זכותכם המלאה להגיש בקשה כזו. זכותכם לקבל מידע מכל גוף ציבורי שחל עליו חוק חופש המידע, ובין היתר- משרדי ממשלה].

אז לענייננו, ביקשתי קודם כל נתון- כמה כתבי אישום הוגשו מאז כניסת חוק הסרטונים לתוקף נגד נאשמים בגין העבירה הזו. היות ומדובר בעבירת הפצה, ככל שהפצה כזו אכן בוצעה בין היתר גם אל נמענים ישראליים וגם לפי החשד ממפרסמים ישראליים והיות שכל חולייה בשרשרת ההפצה לפי החוק עוברת עבירה פלילית, אי- קיום חקירה בנושא פרשת אייה נאפה נראה לי כמו משהו לא סביר, לא יעלה על הדעת. אז עניין אותי לדעת האם המשטרה יכולה ליזום חקירה בנושא גם ללא הגשת תלונה, הרי הנפגעת היא בריטית.
ב- 15.8.2019 קיבלתי תשובה.
מאז שנת 2014 ועד למועד קבלת התשובה, הוגשו רק 60 כתבי אישום שמכילים עבירה לפי חוק הסרטונים. כן, מה ששמעתם. בחמש וחצי שנים כלומר מינואר 2014 ועד לאוגוסט 2019, 60 כתבי אישום. וכן, לפי התשובה שקיבלתי, המשטרה יכולה לערוך חקירה יזומה גם בלא שהוגשה תלונה:
"בהתאם לזאת וביחס לשאלתך העוקבת, מבלי להביע עמדה לגופם של דברים, גם בעניין פרשת הנערים מקפריסין כלשונך, יש בידה לעשות כן".
 אז... למה לא עשו את זה? 😕😵😖

דנה: ואנחנו רואים עכשיו תופעה של ילדים, באמת- אפילו מתחת לגיל 12, שהולכים ומצלמים.

בפרק הבא:
"קיבלנו פשוט מכתב שבו נאמר שהם סוגרים את התלונה בלי שום הסבר למה... זה פשוט מעיד על איזשהו הלך רוח כללי שיש בחברה שלנו, שהיא מאוד סבלנית כלפי פגיעות מיניות והיא מאוד מקבלת פגיעות מיניות כחלק אינטגרלי מהיום-יום. והיא לא עושה הרבה מאמצים כדי למגר את התופעה."

אני דנה הילמן, יוצרת וכותבת עבר פלילי.

  1. וודאו שאתם רשומים לפודקאסט על ידי כפתור ה- Subscribe. ✌
  2. אם אהבתם את הפרק ואתם נהנים מהפודקאסט, תנו לו דירוג של 5 כוכבים ורשמו מספר מילים ב- Apple review או באפליקציה דרכה אתם מאזינים כרגע. 👌
  3. ספרו לחברים על הפודקאסט. 💑💏
  4. אתם יכולים לתמוך בפודקאסט על ידי הפיכה לפטרונים - חזקו תוכן איכותי עצמאי. 💪
  5. עמוד הפייסבוק שלנו, עבר פלילי (ויש גם קבוצה!). אפשר לכתוב לי גם לשם- זמן התגובה מהיר ביותר. 👪
אנחנו נשתמע בפרק הבא, בתיק הפשע הבא.
ועד אז, המשך יום צודק לכם.


הוסיפו הערות: