סמוך על טוב


להאזנה לפרק:


ליל קיץ חמים, בחופשת הקיץ של שנת 2007. 

אדם שהלך לתומו ברחוב פופל בראשון לציון, נתקל לפתע בנער צעיר שכוב על רצפת הרחוב- שותת דם. הנער נמצא בסכנת חיים מיידית. הולך הרגל הזעיק מייד את המשטרה ואת מד"א, שנאלצו לקבוע את מותו של הצעיר במקום. לאחר חקירה ראשונית הגיעה המשטרה למסקנה שמדובר בסכסוך בין נערים שהוביל לדקירה הקטלנית. שמו של הנער שנרצח היה צחי באשה- "ילד טוב" ללא כל עבר פלילי. החשודים במעשה הצליחו לחמוק מהזירה אך נתפסו מאוחר יותר, וגם הם התגלו כ"ילדים טובים", כביכול, ללא כל עבר פלילי.

2017

באחד הימים, כ- 10 שנים מאוחר יותר, קיבל עו"ד אריאל יום טוב טלפון בהול. הנערים שדקרו למוות את בשה, לא זו בלבד שקיבלו עונש קל ביחס למעשה, אלא גם קוצר להם שליש. וכעת הם גם עומדים לחמוק מתשלום הפיצויים שנפסק כי עליהם לשלם למשפחת באשה.
הם במסלול המהיר לקבלת הפטר- הליך שבו החוב שנפסק כפיצוי למשפחת הנרצח בטל ומבוטל.

סתיו 2018

אדם פנה אליי בהודעה אישית דרך עמוד הפייסבוק של "עבר פלילי".
וכך הוא כתב לי:

"יש לי הצעה למרואיין לפרק אם אתם מחפשים סיפורים מעניינים. חבר עורך דין. בסיוע המשפטי אוהבים לתת לו תיקים אבודים בתור מוצא אחרון- והוא מגיע בהם לפעמים להצלחות מפתיעות. בנוסף הסיפור האישי שלו, של  איך הוא הגיע מהתחתית להקים משרד משלו יכול לעורר השראה".

התקשרתי. לא היה לי הרבה מושג מי זה עו"ד יום טוב. אחרי כמה דקות שיחה, התחלתי להבין שיש פה משהו מיוחד. התסריטאית שבי זיהתה סיפור שיכול להוות בסיס מעולה לסרט קולנוע. אבל האמת היא? שאני לא הייתי יודעת אפילו מאיפה להתחיל לכתוב את התסריט לזה :)

נחזור אל הנער שנדקר למוות. מה קרה שם באותו יום קיץ בשנת 2007?

כל פרטי הארוע נתמכים בעובדות משפטיות, כפי שמופיעות בפסק הדין של כב' השופט ד"ר עודד מודריק:

רקע: נער בערך בגילו של צחי בשה ז"ל, בשם ניר סרור, קיים מערכת יחסים עם נערה בת 16. בשלב מסויים, רצתה אותה נערה להיפרד מסרור לטובת נער אחר. סרור ואותו נער הסתכסכו ביניהם על לבה של אותה נערה.

במוצאי שבת ה-28.7.07, החליט סרור לפגוש את בעל הריב על מנת להתעמת אתו. סרור פנה לחברו, רון תורג'מן וסיכם עמו שיגיע לביתו של אותו נער בראשל"צ כדי לקיים את העימות.
סמוך לאחר חצות הלילה (29.7.07) הגיעו תורג'מן וסרור כשהם מצוידים בסכינים בלוויית הנאשם השלישי, תומר פינקו ושלושה חברים נוספים (להלן: "חבורת באר יעקב") לסביבת ביתו של הנער בראשל"צ. במקום נמצא מלבד הנער הנזכר גם צחי בשה ז"ל, קטין יליד אוקטובר 1989 וארבעה קטינים נוספים (להלן: "חבורת ראשון לציון").

תוך המפגש בין שתי החבורות התחולל ביניהם עימות אלים. במסגרת אותו עימות, דקר רון תורג'מן את צחי ז"ל דקירה אחת בפלג גופו העליון. לאחר מכן, נמלטו חברי חבורת באר יעקב מן המקום. גם צחי ז"ל נמלט, אך נמצא כמה דקות לאחר מכן מוטל מת באחד הרחובות בראשל"צ. מתברר כי במהלך הקטטה נדקר צחי בליבו, בירכו (דקירה כפולה), באשכיו ובזרועותיו.

אותם הנערים שהואשמו והורשעו בהריגה, ריצו מאסר בכלא למספר שנים, ולאחר קיצור עונשם- יצאו לחיים חופשיים.
אותם נערים, שעם חלוף הזמן כבר גדלו לגברים בוגרים- תורג'מן וסרור, פנו לאחר שחרורם לביהמ"ש המחוזי וטענו שהם לא יכולים לשלם את החוב, וכי הם מבקשים הליך של פשיטת רגל- דבר שייתן להם מקלט מעונשם הכספי.
במילים אחרות, הם רצו- להיפטר מהחוב.

זה נשמע דיי הזוי- אנחנו רגילים לכך שאנשי עסקים שנקלעו לחובות מכריזים על פשיטת רגל- אבל עבריינים מורשעים? בעבירה של המתה?
התשלום הוא חלק מהעונש שנפסק להם, איך ייתכן שהם לא ישלמו את חובם?
הבנתי מעו"ד יום טוב, שתופעת ה"הפטרים" דיי רווחת, ושאפילו נוצרה מעין תרבות בארץ, שמשדרת שזה לגיטימי.

עדיין התקשיתי להבין, איך בדיוק עבריינים- שגם ככה יצאו מאוד בזול בעונש המאסר הקצר שריצו, ביחס לעבירה בה הורשעו- מצליחים להעלות על דעתם בכלל, שלא לשלם את חובם הכספי למשפחת הקורבן… הרצחת וגם הופטרת?

נחזור בהמשך לסיפור מההפטרה, תרתי משמע, של התיק הזה.
עורך דין יום טוב, התברר לי, לא היה מאוד רחוק מלהיות דוקר, או נדקר- בעצמו, לו היה ממשיך באותו המסלול האלים שבו גדל בילדותו:

בשלב הזה בשיחה התחוורה לי החשיבות העצומה שיש לנוכחותו של מבוגר שיידע לזהות מה קורה איתנו ולכוון אותנו לנתיב יותר נורמטיבי.

אז בעצם לאריאל הילד פשוט היה מזל? וזה מה שהרחיק אותו מהפשע? זו שאלה קצת יותר גדולה, ושהרבה קרימינולוגים מתחבטים בה- עד היום. עד כמה הפשיעה היא תוצאה של בחירה מושכלת- עלות מול תועלת? אולי היא בכלל משהו מולד? או שהוא קשורה לסביבה בה אנחנו גדלים? על התאוריות השונות להסבר פשיעה נדון בפרק אחר.
בכל אופן... אם נטען שלאריאל יום טוב היה איזשהו שילוב נסיבות ממוזל שהוציא אותו מהנתיב האלים בו היה, הגיעה תקופה בה נראה שהמזל התהפך…

הידרוצפלוס- "מיימת ראש" היא מחלה שבה הגוף לא מנקז נוזלים עודפים מהמוח. המוח, כפי שעו"ד יום טוב הסביר, יושב בתוך נוזל. נוזל המוח מתחלף כל הזמן במחזורים, ומשמש להגנה על רקמת המוח. והניקוז הקבוע שלו הוא חיוני. אנשים שסובלים מהידרוצפלוס סובלים מהצטברות מים בתאי וחדרי המוח. המצב הזה מוביל ללחץ תוך גולגולתי הלוחץ על המוח, וכתוצאה מהלחץ גם עלול להוביל לפגיעה במוח עצמו, ובתפקוד.

אריאל סבל מכאבי ראש חזקים. אבל, המראה המרושל שלו והעובדה שהיה מייד אחרי שירות צבאי, הובילו לכך שלא כל כך האמינו לו שקיימת בעיה "אמיתית". חשבו יותר, שכל העניין הזה "סתם בראש שלו".

אחרי שאובחן ונותח, עכשיו נאלץ אריאל להתמודד עם בעיה אחרת: אחרי שעבר את מה שעבר, ונוכח המחלה בראשו, אף אחד לא האמין שהוא יוכל להשתלב בלימודים אקדמיים, ובטח לא- שיהיה אי פעם עורך דין.

למרות הכול, הוא הצליח.

מה שמביא אותנו בחזרה אל אותו טלפון לעורך הדין יום טוב.

רון תורג'מן, אחד הנערים דאז מחברות "באר יעקב", הורשע בהריגה ולפי פסק הדין, הוא גם זה שדקר את הדקירה הקטלנית ביותר- בפלג הגוף העליון של צחי בשה ז"ל. תורג'מן הגיש בקשה להפטר מהחוב שלו למשפחת הקורבן. הבקשה הוגשה בתאריך 23.6.2016- שלוש וחצי שנים לאחר שחרורו מהמאסר אותו ריצה. אגב, חשבון מהיר יראה לכם שתורג'מן ריצה מאסר בפועל של כשש וחצי שנים, מזמן מעצרו ביולי 2007 ועד לדצמבר 2013. זאת, כאשר עונש המקסימום על הריגה הוא מאסר 20 שנה. וזאת, כאשר נשמעו לא מעט טענות שהיו דיי ראיות בידי הפרקליטות להגיש כתב אישום בגין רצח.

אולי גם בחוב הוא יזכה להנחה? 😒

לא אם זה תלוי בעו"ד אריאל יום טוב. הוא טען בשם הוריו של צחי בשה ז"ל, כי תורג'מן משתמט מתשלום סכום הפיצויים ואינו מקיים את פסק הדין הכספי. עוד הוסיף, כי אישור בקשתו של תורג'מן תהווה פגיעה קשה בשלטון החוק.

ינואר 2018

שופט בית המשפט המחוזי בלוד, שכיב סרחאן, קיבל את טענות המשפחה ודחה את בקשת רון תורג'מן, למתן צו כינוס והכרזתו כפושט רגל.

(ציטוט):
“הבקשה הוגשה בחוסר בתום לב ובמטרה לנצל לרעה את הליך פשיטת רגל. [...] המבקש מנסה  להתחמק שלא כדין מהנושים ולהפוך את הליך פשיטת רגל ל- “עיר מקלט” למשתמטי חובות כספיים. אין לעלות על הדעת, כי חייב שחובו נוצר כתוצאה מהרשעתו בעבירה פלילית חמורה, כמו עבירת ההריגה, יחסה תחת כנפיה של הפקודה.

לדידי, עקרון “ההרגת, וגם – הופטרת ?” נגזר [מהעקרון המקראי של] “הרצחת, וגם – ירשת”. שני עקרונות אלה הטבולים כול כולם במוסר ובצדק הם יסוד מסד במשפט.”

לפסק הדין המלא: ההרגת, וגם- הופטרת?

עד לרשומה הבאה,

המשך יום צודק לכם.

דנה

הוסיפו הערות: