ענת אלימלך ודוד אפוטה - מי רצח ומי נרצח

 

להאזנה:


פרשת רצח ענת אלימלך זעזעה את המדינה. בפרק הבכורה של עושים פשיעה אנחנו חוזרים אל המקרה, יחד עם השמועות, הגרסאות הסותרות, החקירות והמאבק המשפטי -בשאיפה לצדק.

כתבה: דנה הילמן
ערך: רן לוי
בתחילת שנת 2011 עמדו זו נגד זו, בבית הדין לענייני משפחה, משפחותיהן של שני בני זוג שכבר מזה 13 שנים לא היו בין החיים. כל אחת מהמשפחות חיכתה לפסיקת השופט, שתשים סוף להתנהלות משפטית ארוכה ביניהן. במסגרת המשפט הוצגו מחדש ראיות מקוריות, נשמעו חוות דעת של מומחים וכן הוצגו קטעים מאוד מעניינים מהחקירות שנערכו לאורך השנים שחלפו- בין אם בסמוך לאירוע ובין אם שנים לאחריו.

בלב המחלוקת עמדו שמועות, גרסאות סותרות בנוגע למי רצח את מי והתאבד, ושאלה- מי אחראי לידיעות לא מבוססות שפורסמו בתקשורת בדצמבר של שנת 1997.  המשפחות היו משפחת  אלימלך ומשפחת אפוטה. האנשים שאינם עוד בין החיים היו ענת אלימלך ובן זוגה לשעבר דוד אפוטה.

ענת אלימלך, בת 23 בסך הכול במותה, הייתה דוגמנית ומגישה מפורסמת, שהייתה בצמיחה מטאורית באותם הימים. היא החלה את דרכה בתחרויות יופי אזוריות שונות והמשיכה לתואר "נערת החן של ישראל". היא התמודדה על תפקיד "נערת גלגל המזל" ושימשה כפרזנטורית של רשת המזון "היפרכל" דאז.

שנת 1997 סימנה את המעבר של אלימלך מדוגמנית לכוכבת ילדים אהובה ופופולרית. היא השתתפה בשתי קלטות ילדים ונכנסה לקאסט של הפסטיגל- דבר מאוד לא מובן מאליו עבור דוגמנית ללא ניסיון רב עם ילדים. באותם ימים בסמוך למועד הרצח, היא השתתפה בחזרות לפסטיגל. בפסטיגל עצמו, כמובן, היא כבר לא זכתה להופיע.

דוד אפוטה היה ספר מצליח ומוכר בירושלים. הוא הכיר את ענת אלימלך במהלך תחרות "מיס קניון" שנערכה בירושלים בשנת 1991, היא הייתה בת 16 והוא- 30 (כן, 14 שנים הפרש). הוא היה נשוי שחי בנפרד מאשתו, ואב לשני ילדים.





בבוקר יום שלישי, בתאריך השני לדצמבר 1997, חיפש אבי אלימלך את בתו- ענת. הוא מצא את רכבה חונה ליד ביתו של החבר שלה, ממנו נפרדה כחודשיים לפני כן לאחר כ-6 שנות זוגיות - וחשש מהנורא מכל.
בשעה 11:27 התקבלה קריאה למוקד 100 על אירוע של "חשש לחיי אדם", בדירה ברחוב משה קול 53 בשכונת רמת בית הכרם שבירושלים. ניידת משטרה הגיעה עד מהרה ובה שני שוטרי הסיור: רס"מ אליהו קסוטו, שוטר סיור וותיק וגלעד נאדר- שביום האירוע עוד לא היה אפילו חודש בשירות המשטרה. הוא התלווה אל השוטר קסוטו כחניך, לצורך הכשרה.
כמו קרובי המשפחה שכבר נכחו במקום וניסו בעצמם, גם השוטרים לא הצליחו להיכנס לדירה הנעולה. השוטר קסוטו הורה להזמין פורץ מנעולים, ויחד עם אביה של ענת ודוד, ואחד מאחיו של דוד אפוטה, המתינו לפורץ בפתח הבניין. בעודם מחכים, הגיע גם שמואל, אחיו השני של דוד. יוסף ושמואל אפוטה עלו אל גג הבניין, וירדו ממנו אל מרפסת הדירה. יוסף ניפץ את דלת הזכוכית של המרפסת, נכנס לדירה ופתח את הדלת לשוטרים- מבפנים.
בדירה גילו השוטרים את גופותיהם המוכתמות בדם של ענת אלימלך ודוד אפוטה, שרועות על רצפת הסלון. בסמוך לכף ידה של ענת אלימלך, היה מונח האקדח. האקדח שירה.
שוחחתי עם עו"ד יפעת ביטון, מי שייצגה את התובעים- ניר ואבי אלימלך בתביעתם: נגד יוסף אפוטה, נגד יורשיו של דוד אפוטה, נגד שוטרי הסיור שהגיעו ראשונים לארוע ונגד שוטרי צוות החקירה המיוחד שפעל בחקירה:
התמונות שצולמו בזירה מראות את גופותיהם של אלימלך ואפוטה על רצפת הסלון בדירתו של אפוטה, כשהן שרועות על גבן, זו מול זו. רגליו של אפוטה היו מונחות על גבי ידה וכתפה השמאלית של ענת, וכף רגלו נוגעת במצחה. תזכרו את התיאור הזה, הוא סייע מאוחר יותר לשופט להכריע מי רצח ומי נרצח. האקדח, כאמור, היה מונח בסמוך לידה של אלימלך. קאסוטו תיאר את המחזה הזה מאוחר יותר במילים הללו: "נכנסתי לזירה, ואז ראיתי בסלון את הגופות עם הראשים בכיוונים שונים. [היו] שברי זכוכית בדירה. טלוויזיה גדולה דלקה בלי קול. עשיתי סיבוב בדירה כדי לראות אם יש משהו נוסף. לפני שנכנסתי הוצאתי אותם (את האחים) מהדירה.. כאשר נכנסתי לזירה, לא היה איש בדירה מלבד האחים".
בעקבות גילוי הגופות הוזעקו למקום אנשי מד"א. רפ"ק חיים גז- ראש צוות החקירה המיוחדת בתיק - יחד עם שתי שוטרות נוספות (רפ"ק ציפי קוסקס ורס"מ מירב גבאי), מעבדה ניידת של מז"פ (זיהוי פלילי) וגורמים נוספים. אחרי שהסתיימו הבדיקות בזירה, הועברו הגופות למכון לרפואה משפטית, שם נבדקו ע"י מנהל המכון דאז- פרופ' יהודה היס. צוות החקירה תישאל קרובי משפחה ומכרים נוספים של בני הזוג לשעבר, וכן את מדריך הירי שלהם, אייל בן ארצי. כן!... מסתבר שהיה להם מדריך ירי... נחזור אליו בהמשך.
פרופ' היס שבדק את הגופות, קבע בתחילה כי ענת היא שירתה בדוד. חוות דעת זו נעשתה על סמך בדיקת הגופות בלבד, ונמסרה לצוות החקירה המיוחד, ככל הנראה בע"פ. בדו"ח שנכתב יום לאחר הארוע ועליו חתום ראש צוות החקירה רפ"ק חיים גז, נכתב כך -
"נמסר טלפונית ע"י ד"ר היס שאצל דוד אפוטה נמצאו שני פצעי קליע בבית החזה ואצל ענת אלימלך נמצא פתח כניסה של קליע לבית החזה... לדבריו, על פניו נראה שהבחורה ירתה בבחור והתאבדה".
רפ"ק גז ורס"מ שלוש – איש מז"פ של המעבדה הניידת לזיהוי פלילי – לא הסכימו עם חוות דעתו של הפרופסור. רס"מ שלוש העיד מאחור יותר כי -
"היה לי ויכוח עם הפתולוג, הדעות היו חלוקות, ולפיכך הוא אמר שהוא מסכים לבוא לזירה. בשיחה הזאת עם הפתולוג, דיווחתי לו על כל הבדיקות, לרבות בדיקת הברזל. הוא עדיין לא שוכנע, וביקש להיפגש מחר בזירה".
גם רפ"ק גז אמר דברים ברוח דומה:
"זכורה לי חוות דעתו הראשונה של פרופ' היס, שם נאמר שענת ירתה. ללא ספק אנחנו מייחסים חשיבות לחוות הדעת שלו. אם הוא חושב אחרת מאתנו אנחנו עושים כל מאמץ כדי להתיישר. ועד שהדברים לא מתיישבים אנחנו לא מסכמים את החקירה".
פרופ' היס, עומת עם הדברים הנ"ל במהלך חקירה ביוני 2008, והכחיש: (מתוך חקירתו, ציטוט): אינני יודע, אינני זוכר, אם אנשי המשטרה ידעו מה עמדתי לעניין היורה".
מנחם הכהן, השופט בתיק, כתב בפסק הדין באשר להתנהלות פרופ' היס:
"מידע חשוב מזירת האירוע, אשר היה הכרח להביאו בפניו קודם לנתיחת הגופות, הובא בפניו, רק בדיעבד. זאת, לאחר שגיבש לעצמו עמדה מסוימת, על סמך נתיחת הגופות בלבד, ולאחר ששמע על המקרה מהחדשות של אותו היום, כפי שהעיד: 'שמעתי על המקרה בתקשורת טרם בדיקת הגופות'".
בחדשות, כמובן, לא חיכו להגשת הדו"ח הסופי עם המסקנות. בכתבתו של דורון מאירי יממה לאחר הרצח, נכתב בין היתר: "מי רצח ומי התאבד? גורם משטרתי: סביר יותר להניח שענת רצחה את דוד; למה חושדים בה?... האקדח נמצא בזירת הרצח קרוב יותר לכף ידה של אלימלך".
אבי וניר אלימלך- אביה ואחיה של ענת אלימלך, שהפרסומים הסותרים על הרצח לא נתנו להם מנוח, עתרו לבית המשפט ב-2004, שבע שנים אחרי הרצח, כדי שיקבע באופן סופי כי דוד אפוטה הוא שנטל את חייה של ענת אלימלך. לטענתם, זירת הרצח שובשה ע"י יוסף, אחיו של דוד - דבר שהוביל לפרסום המטעה שהפיצה משטרת ישראל ולקבורתה של ענת אלימלך בחלקת המתאבדים. התביעה הוגשה לביהמ"ש המחוזי בירושלים בדין אזרחי, עם עתירה לפיצויים בסך של כ-9 מיליון ₪.
המשפט ארך כשבע שנים, ובמהלכו הובאו בפני השופט עדויות וחוות דעת של מומחים רבים. בין המומחים היה עופר שלוש,
ראש המעבדה הניידת שהזכרנו קודם. שלוש אסף ובחן את הממצאים בזירה, כולל מיקום הגופות ותנוחתן, ומיקום הקליעים והתרמילים.
אחת הבדיקות החשובות שביצע שלוש ביום הרצח הייתה בדיקת טביעת המתכת (פרו-פרינט). מטרת הבדיקה היא לקבוע אם הנבדק אחז באקדח בשש השעות האחרונות. בבדיקה מתיזים על גופו של אדם ספריי מיוחד המאפשר להבחין בסימנים שמותיר חפץ עשוי מברזל. תוצאה חיובית של הבדיקה- 'צובעת' את ידי הנבדק בצבע. ניתן לבדוק אדם בבדיקה זו בתנאי שלא חלפו 6 שעות מעת ההחזקה בכלי המתכתי.
פרופ' אלמוג- מי שבעת האירוע שימש כראש המחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל, הסביר את אופן הבדיקה:
"השיטה מבוססת על העובדה שבלפיתת כלים עשויים ברזל, כמויות זעירות של המתכת עוברות אל כף היד. השיטה כוללת ריסוס כף היד בתמיסה [כימית] ותצפית בסימנים המתפתחים עליה. אם היד החזיקה קודם לכן בכלי נשק, יתפתחו בתוך שניות אחדות על היד סימנים בצבע סגול באותם מקומות שבהם היה מגע בין כף היד לבין חלקי המתכת של הכלי. צורת הסימן המתפתח תואמת בהרבה מקרים את צורת החלקים המתכתיים של הכלי המוחזק, ולפיכך יכולה אף לסייע בקשירת האדם לכלי מסוג מסוים. בהמשך נעשו במז"פ מחקרים נוספים בנושא זה...שכללו: הכנת מגיבים דומים […] בניסיון להגדיל את רגישות הבדיקה, השפעת הזמן שחלף מהמגע עד לפיתוח, על טיב הסימן המתקבל, השפעה של רחיצת ידיים לאחר המגע, למשל, על הסיכוי לפתח סימן חיובי, בדיקת הסימנים המתקבלים מאקדחים שונים, על מנת להכין "ספרייה" של הסימנים העשויים להתקבל במגע עם אקדחים נפוצים, ובדיקת השיטה על מספר רב של מתנדבים, במטרה להעריך את יעילותה מבחינה מבצעית. כמו כן נלמד הקשר בין טיב הסימנים המתקבלים על ידיהם של אנשים שונים, גברים ונשים, ובין מידת הלחות של אותם אנשים...".
גופתה של ענת אלימלך נבדקה בבדיקת המתכת- התקבלה תגובת צבע חיובית על האצבע המורה של יד ימין בלבד. בגופתו של דוד אפוטה, לעומת זאת, התקבלה תגובת צבע חיובית כף יד ימין במספר מוקדים המתאימים בצורה ובמיקום לכמה אלמנטים באקדח: המשבת, מאריך הקת, סמל האריה שעל הקת, ואפילו כתמים המתאימים במיקומם למשבת בעת אחיזה הפוכה של האקדח, כשהקנה מופנה כלפי המחזיק והאגודל נוגע בהדק: או במילים אחרות – התאבדות.
הדו"ח המסכם שהגיש רס"מ עופר שלוש, כשלושה שבועות לאחר הרצח, קבע כי דוד אפוטה רצח את ענת אלימלך והתאבד.
"איכות תגובת ענת אלימלך לבדיקת נוכחות שרידי מתכת, בצירוף העובדה שבניגוד למרבית האוכלוסייה היא הגיבה לאחר מותה, מעידים על היותה רגישה מאוד לבדיקה. לפיכך צפוי היה שאם ענת החזיקה באקדח טרם מותה הרי שתתקבל תגובה משמעותית על כף/כפות ידיה. העדר תגובה שולל במידה רבה את האפשרות שירתה בדוד אפוטה ו/או בעצמה. ... בדיקת נוכחות שרידי מתכת בכף ידו הימנית של דוד אפוטה מעלה שהוא החזיק באקדח טרם מותו הן באחיזה רגילה והן באחיזה הפוכה. […] מסקנתי הסופית שבסבירות גבוהה מאוד היורה היה דוד ולא ענת".
בדיקת שרידי המתכת הייתה ראיה מכרעת לגבי השאלה מי רצח ומי נרצח. אך על אף הקרבה ליום הרצח, מבחינת השמועות שנפוצו, זה כבר היה מאוחר מדיי.
את הנתבעים, אגב, הדו"ח הזה לא סיפק. הם ערערו על מסקנותיו, ובמיוחד על מהימנות בדיקת שרידי המתכת. השופט, עם זאת, שלל את טענותיהם באופן דיי גורף.
אולי עוד סיבה לעמימות שאפפה את המקרה וסביב שאלה מי רצח, נעוצה בעובדה שבגופתו של דוד אפוטה נמצאו שתי פגיעות, בעוד שבגופת ענת אלימלך נמצאה פגיעה אחת בלבד- דבר שחיזק את ההשערה שהיא רצחה אותו ע"י שתי יריות ואז התאבדה. שכן על פניו, לא ברור כיצד אדם יורה בעצמו פעמיים- שתי יריות קטלניות. איך זה אפשרי מבחינת התפקוד של המערכות בגוף להפעיל בכלל האקדח? פרופ' היס העיד שכל אחת מהפגיעות שנמצאו אצל אפוטה יכולה להיות קטלנית, אך התקשה להעריך אם הייתה בהכרח גורמת למוות מידי. הוא ציין במפורש כי "יש מקרים שירי בריאה אחת מאפשר לקורבן לפעול פיזית עשרות שניות ואפילו יותר ואפילו לרוץ, ויש מקרים שמתמוטטים מיד". אגב, שמתם לב למילה שבה הוא בחר להשתמש? "קורבן"? האם זה מקרי?
בכל אופן, מדריך הירי שהוזכר מקודם, כאשר נחקר ע"י ראש צח"מ (צוות החקירה המיוחד), רפ"ק חיים גז, אמר דברים שאיששו את מסקנות מז"פ שדוד אפוטה הוא היורה. הוא הצהיר שמהיכרותו את יכולותיה של ענת אלימלך, היא לא יכולה הייתה לדרוך את הנשק בקלות וכי פגיעת האקדח, מסוג ספרינגפילד קוטר 0.45, לא חייבת להיות קטלנית... זה מסביר, או לכל הפחות יכול להסביר, כיצד דוד אפוטה יכול היה לירות בעצמו פעמיים לפני שמת מפצעיו. והתובעים הוסיפו לטעון, שהיות ומדובר באקדח חצי אוטומטי- שמאפשר שתי לחיצות מהירות וללא דריכה- עוד הסבר אפשרי ליכולת של אפוטה לירות בעצמו פעמיים.
זוכרים את תיאור מנח הגופות בזירה? רגליו של דוד אפוטה נמצאו על גבי גופתה של ענת אלימלך. השופט מנחם הכהן ציין זאת כמה פעמים בפסק הדין. וגם הוא הגיע למסקנה: מבחינת ציר הזמן, בהכרח דוד אפוטה נורה אחרי ענת אלימלך. בהעדר גורם שלישי בזירה, לא היה מישהו אחר שירה.
עכשיו נשאלת השאלה, האם הרצח וההתאבדות האלה היו אירוע בתוך חלל ריק? או שהיו סימנים שהיו יכולים לנבא שמשהו רע הולך לקרות, ולחזק את המסקנה שדוד אפוטה הוא הרוצח. רוצח עם מניע ועם היסטוריה של אלימות כלפי נשים. האומנם?
לראיות ולניתוח הממצאים בזירה הצטרפו גם חיזוקים נוספים – כולל עדויות לאחר הרצח שדיברו על קינאה הרסנית של דוד אפוטה, בעיקר סביב החשד שלו שענת אלימלך ניהלה רומן עם עודד מנשה- הקולגה לפסטיגל בו הייתה אמורה לקחת חלק. החשד התעורר עקב כתבה מזן הכתבות שהן ספק רכילות עסיסית, ספק יחסי ציבור מעולים לאירועים ולידוענים שונים. ענת אלימלך כמובן הכחישה רומן שכזה אך ללא הועיל. דוד אפוטה בעקבות המקרה הזה איים בפניה שיתאבד, ולמעשה גרם לה לחשוש לחייו ולנסות להרגיעו שוב ושוב, למרות הפרידה ממנו.
נודע לי על אירוע שקדם לרצח, שלמיטב ידיעתי לא פורסם כלל והיווה עבורי סוג של הפתעה. שבוע לפני הרצח, מסתבר, כלא דוד אפוטה את ענת אלימלך בדירתו ולא נתן לה לצאת ממנה. ענת התקשרה לחברה קרובה, לאביה שהזעיק את המשטרה, ולאחיו של דוד. פקד ליבוביץ, שוטר הסיור שנקרא לטפל באירוע, העיד:
"היא לא התלוננה ולא רצתה להגיש תלונה. היא אמרה, לא הייתם אמורים להגיע. בהתחלה היא גם לא רצתה לדבר אתנו. […] לדברי ענת אלימלך, היא וחברה הסתכסכו ובסך הכול היא בסדר והוא מעט נסער. ברשותו יש נשק, אך לדבריה אין חשש שיעשה בו שימוש. ענת אלימלך הופנתה לחקירות להגשת תלונה".
אחיו של דוד טענו שהאירוע הקודם לא כלל אלימות כלשהי. השופט השיב לכך:
"האלימות טבועה בעצם מעשה הכליאה ושלילת חירותה של המנוחה בניגוד לרצונה. על כך ניתן ללמוד בין היתר, מהוראת […] החוק למניעת אלימות במשפחה. […] כיצד ניתן בנסיבות אלה לטעון כי מעשה זה לא כלל אלימות כלשהי, על כך אתמה.
עצם העובדה כי לא הוגשה תלונה פורמאלית בגין אירוע זה על ידי המנוחה או מי מטעמה, אף בה אין כדי לגרוע מהמשמעויות שיש ליתן לאירוע אלים מסוג זה. המנוחה דאגה להתקשר לכל הקרובים אליה- אביה, חברתה הקרובה שהגיעה יחד עם אימה, אחיו של המנוח, ובשעה מאוחרת של הלילה ( 23:45 לערך, כפי שעולה מדו"ח הפעולה של רב פקד ליבוביץ), דבר שיכול להעיד על חומרת האירוע מבחינתה של המנוחה, שהרי קשה להאמין, ואף לא מתקבל על הדעת, כי המנוחה תטריח כל כך הרבה אנשים, ובשעה מאוחרת של הלילה, לו היה מדובר ב"וויכוח סתמי בין בני זוג" בלבד (בניגוד לעדותו של פקד ליבוביץ). העובדה שלבסוף לא הוגשה תלונה בגין האירוע, גם אם הסיבה הייתה חשש מפגיעה בתדמיתה של המנוחה וגם אם נבעה מאמונה כנה כי חרף התנהגותו של המנוח, הוא לא יעשה בנשק שימוש בסופו של יום אין בה כדי לערער את החששות שקיננו בקרב קרובי המנוחים, ובעיקר של אבי המנוחה, כי המנוח יעשה שימוש בנשקו, חששות הנתמכות בעדותו של רב פקד ליבוביץ. חששות שיש בהן להעיד על התרשמות אביה של המנוחה ממצבו של המנוח, לאחר שבתו נפרדה ממנו. חששות שאולי מעידות בעקיפין על מערכת היחסים ששררה בין המנוחים בתקופה שקדמה לרצח, לאחר שהמנוחה גמרה אומר בליבה לשים קץ למערכת היחסים ביניהם."
אביה של ענת מסר עדות במשטרה בנוגע לאותו אירוע:
"ש. ידעת שהשוטר לא מתכוון להחרים לדוד את הנשק?
ת. לא ידעתי את זה בהתחלה. השוטר הגיע כמה שניות אחרי. זה היה קרוב לחצות. הוא אמר לי, ברוך השם שענת בחוץ. אמרתי לו יש לו אקדח תיקח אותו. ואז הוא אמר לי, בתך בחוץ, אם הוא רוצה להתאבד שיתאבד. התשובה הזאת מאוד קוממה אותי. אחר כך בא יוסי (יוסי אפוטה), דיברתי אתו על האקדח, והוא אמר, אל תדאג.... התשובה של השוטר קוממה אותי, כי באותו רגע חשבתי כך, שצריך לקחת ממנו את האקדח".
פקד ליבוביץ העיד מאוחר יותר בנוגע לאותו אירוע.
העדות הזאת העבירה צמרמורת בגבי, במיוחד כאשר מבינים מה בסוף כן קרה ואיך אולי ניתן היה למנוע את הרצח:
"הוא לא אמר באיזה אופן הוא ישתמש בו. בסוף הוא אמר לי אם יש לי ילדים. הוא אמר לי, אני מבקש שתפעל כאילו זו הבת שלך, אבל כך הייתי פועל, גם אם היה מדובר בילדי".
במשפט הייתה התייחסות גם לדפוס פעולה שהיה לדוד אפוטה, שלא היה בלעדי אך ורק בקשר שלו עם ענת אלימלך – אלא אפיין את התנהגותו במערכות יחסים קודמות. אקסית של דוד אפוטה ומי שהייתה חברתו במשך 5 שנים, תארה – בהקלטה סמויה – את התנהגותו הקנאית, הרכושנית והאובססיבית של אפוטה.
עו"ד חרבון: ...אישה לאישה, אני מתעסקת הרבה באלימות...של גברים כלפי נשים...ואת אמרת משהו שנגע לי נורא בבטן, שגם כלפייך הוא התנהג בצורה כזאת ,ואם אני יכולה היום לגרום לגברים לא להתנהג בצורה כזאת יותר ושנשים...תראי, זה ממש קומם אותי מה ששמעתי, כאילו, שהוא גם אלייך התנהג בצורה כזאת.
אקסית: כן, כן זה נכון ופשוט כנראה ידעתי איך לצאת מזה...
עוה"ד חרבון: ...אז איך יצאת מזה תגידי לי?...איך הצלת את עצמך?...
אקסית: ...תראי... אני אספר לך את זה דרך הטלפון, בואי נגיד שאני לא רוצה להתחייב, אוקיי?
עו"ד חרבון: אין בעיה, אבל אני רוצה להבין אין את יצאת מזה?...
אקסית: אני אגיד לך...היינו ביחד 5 שנים, קודם היינו חברים, גרנו בהמון דירות ביחד. יום אחד אני עבדתי ב... והוא ראה איזה בחור מחבק את הכסא שלי, אז הוא פשוט נכנס לאטרף...כן...והוא בא לעבודה, אמר לי שהוא רוצה לדבר איתי, ואמרתי אוקיי, בוא ניכנס לבית קפה, דבר איתי, את יודעת, היה לי כזה סבבי, לא חשבתי לכיוונים הרעים...עלינו לדירה, היינו גרים ב"בית וגן"...דירת חדר, והוא פתאום נעל את הדלת וזרק את המפתח מהחלון, הוציא אקדח והתחיל לבכות ואיים עלי שהוא הורג אותי והורג את עצמו...התחלתי לשכנע אותו ולדבר לליבו. ובכיתי איתו ואמרתי לו שאני אוהבת אותו, ושכבתי איתו בכוח. רק תירגע...אין לי קשר לבחור...זה בדיוק אותו דבר מה שקרה לענת שהיה את המודעה הזו בעיתון על עודד מנשה... איך שלא יהיה, הצלחתי , את יודעת, לשכב איתו ולהוציא אותו מהבית...התקשרתי לאחיו שמוליק…
וכמובן שדוד התאפס לאחר תקופת מה, הוא היה ממש אובססיבי עלי בתקופה הזאת, וזהו, והמשכנו להיות הלאה ביחד, והכל התאזן..
.היה לי מזל...ברור, אני היה לי מזל וידעתי כנראה איך לפעול, אני חולמת איך שהוא היה נראה, אני לא יכולה להוציא את זה מהעיניים שלי, איך הוא זרק את המפתח, ואיך הוא בכה...ושם לי את האקדח ברקה והתחלתי לרעוד כולי, ונכנסתי לפרנויה, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, וזה היה במיטה, ישבנו במיטה והתחננתי בפניו ואמרתי לו שאני מאוד אוהבת אותו, ושאין ביני לבין הבחור ההוא כלום, וידעתי איך לצאת מזה, את יודעת....
...הסיפור הזה מה זה היה מוכר לי, את מבינה, אמרתי יאללה, היא חוותה את החוויה שאני חוויתי ואני פשוט הצלחתי לצאת והיא לא, והיא לא...
עוה"ד חרבון: ... זה פעם אחת שהוא עשה לך את זה?
אקסית: זה כן, זה מה שהוא עשה לי פעם אחת, זו היתה תקופה שהוא ממש היה מטורף, מטורף עלי, יש תמיד באהבות ירידות עליות, אז זה היה תקופה שממש היה באטרף עלי...
עוה"ד חרבון: ...ואני לא מבינה, כאילו, בן אדם לא מגיע פתאום ומוציא אקדח, אבל הוא בטח גם היה מקנא לך לפני כן...
אקסית: ...כן, היה קנאה, הוא תמיד היה קנאי...היה לו מצבים שהוא היה מחכה לראות אותי מאיפה אני יורדת, מאיפה אני באה, בלש...
כן, כן, היה את הקטעים האלה, אבל לאט לאט הוא התפתח...והתקדם הלאה...
זה היה מזמן...אני לא רוצה לעורר מתים...אני לא רוצה להיכנס לתוך העניין הזה, להגיד לך את האמת, אני עכשיו אישה נשואה עם ילדים...לא הייתי רוצה להיכנס לתוך זה, ואני יודעת שזה כן להיכנס וכן יהיה בלאגן, וזה לעמוד בפני המשפחה שלו.
השופט התרשם מדברי העדה, וניתח את התנהגות המשפחות ברגעי האימה בחזית הבניין כאשר הדלת לדירתו של אפוטה הייתה נעולה. . השופט הגיע למסקנה שלמעשה הכול מתנקז לדפוס פעולה ולמניע, באופן כזה שבצירוף כל המידע הנ"ל, ניתן היה לצפות למעשה והוא לא הגיע כרעם ביום בהיר. לא מדובר כ אן ב"טרגדיה משותפת" כפי שניסו הנתבעים לצייר, אלא בגבר קנאי ואלים שסיים את חייה של ענת אלימלך ברצח מתועב, ובטרם עת.
השופט קיבל את טענות התובעים ובראשם אבי וניר אלימלך, אביה ואחיה של ענת אלימלך, ופסק לטובתם. כך כתב בפסק הדין:
"שלל הראיות אותן בחנתי לעיל, מעידות על מסקנה חד משמעית, אחת ויחידה, ולפיה המנוח הוא שנטל את חייה של המנוחה באמצעות ירייה אחת קטלנית בגופה, ולאחר מכן שם קץ לחייו שלו באמצעות שתי יריות בגופו.[...]
כשיתר הראיות והממצאים בזירה מתיישבים עם המסקנה האמורה, כמו גם עם העדויות שנשמעו בתיק זה, בכל הנוגע למניע של המנוח לבצע את מעשה הרצח- כל אלה יחד- מביאים למסקנה, כי המנוחה נורתה על ידי המנוח."
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------

עד לרשומה הבאה,
דנה הילמן

הוסיפו הערות: