רצח אושרנקו, חלק ד': כל צלם אנוש

בדם קר

זה יהיה החלק האחרון בסדרה המוקדשת לפרשת רצח בני משפחת אושרנקו בשנת 2009- אולי פרשת הרצח המחרידה ביותר שהתרחשה בישראל. ששת בני המשפחה נרצחו בדירתם, ביניהם פעוטה בת שלוש ותינוק בן חמישה חודשים בלבד. 
לחלק הזה קדמו שלושה חלקים: החלק הראשון הוקדש להליך חקירת מז"פ בתיק ובעיקר לראיית הזהב, שהובילה למציאת החשוד העיקרי ברצח- דמיאן קרליק. החלק השני בסדרת הפרקים הזו הוקדש לעדויות מצד בני משפחת קרליק נגד דמיאן קרליק, והחלק השלישי התמקד בגרסת ולאד ובגרסה המוקדמת יותר של דמיאן קרליק, שכללה הודאה ושחזור ברצח. 
אם במקרה פספסתם, אני ממליצה ללכת אל החלק הקודם לפני שאתם ממשיכים לחלק הזה. הוא מפרט את שתי הגרסאות, ואם אתם רוצים לקבל את התמונה המלאה, ממש לא כדאי לוותר עליו

בתחילת שנת 2011, במהלך המשפט נגדו, שנערך בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה, עלה דמיאן קרליק לדוכן, והחל למסור את גרסתו בפני השופטים. הסיפור שגולל, לא רק ששונה לחלוטין מזה שהפרקליטות סיפרה לשופטים, אלא גם שונה לחלוטין מזה שהוא עצמו שהוא עצמו סיפר במהלך החקירה. לפי גרסת ולאד, כן- הוא אכן היה בדירה, וזה ההסבר להימצאות הדנ"א שלו בזירה, אבל הוא לא ביצע אף לא אחד ממעשי הרצח. הוא היה עד לביצוע מעשי הרצח על ידי אדם אחר, בחור בשם ולאד. לפי גרסה זו, היה איזשהו תיק שחור, שהיה בדירת בני משפחת אושרנקו והכיל חומרים ששימשו את אדוארד אושרנקו, או את דמיטרי אושרנקו, כדי לסחוט את סגן ראש עיריית ראשון לציון דאז. ולאד וקרליק, כביכול- פעלו בשליחותו. 
השופטים רצו לשמוע קצת מאותם אנשים, שאת שמם למדו לראשונה מעדות קרליק בבית המשפט- לפני שהם מכריעים לעניין אשמתו של קרליק. 
מי אלה האנשים האלה? מי אתם- ולאד "האיום" מגרסת ולאד וואדים, סגן ראש עיריית ראשון לציון דאז שלפי הגרסה- היה המוח המניפולטיבי שעמד מאחורי המעשים.

דוד בן שושן: החיצוניות שלהם מאוד מטעה. כאילו, אני לא יודע אם את מכירה את ולאד או ראית את ולאד. ולאד- אם את תראי אותו בפעם הראשונה, תגידי וואו איזה בחור, גבר נאה זה, הוא בטח בטוח בעצמו, הוא פה, הוא שם, הוא זה. אבל את תראי נפש של גוזל מתחת לכל הסיפור הזה.
ואדים- אותו דבר. ושניהם- היה להם ממש... הם יותר מדיי רגישים היו שניהם, גם זה וגם זה.


ב-17 לאוקטובר 2009, בשעה 23:34, ממש כמה שעות לאחר גילוי גופות בני משפחת אושרנקו, נגבתה מואדים קירפיצ'וב הודעה במשטרה. הוא היה שם לדבריו, בפרמייר, בערב שקדם לרצח עד השעה 1:30-2:00 בלילה, וראה שם את טניה ואת דימיטרי אושרנקו. הוא טען שהוא ודימיטרי חברים קרובים מאז 2003.
ובזה זה נגמר. השוטרים לא חשדו בו. לא חשבו שהוא מעורב בצורה כלשהי ברצח. ואדים מהר מאוד נעזב לנפשו, השוטרים הרי מצאו חשוד אחר במעשי הרצח- אחד בשם דמיאן קרליק.
תוצאת תמונה עבור דמיאן קרליק

החשד התאמת בעקבות התאמה בין הדנ"א שנמצא בזירה לדנ"א שלו.
אחרי ששמו עלה בעדות קרליק במהלך המשפט, חוקרי המשטרה זימנו את ואדים למסור הודעה נוספת, באוגוסט 2010. ואדים סיפר שדימיטרי אושרנקו לא רק היה חבר קרוב שלו, אלא גם היה ברשימה שלו לבחירות המוניציפליות בראשון לציון. אבל עוד סיפר שהוא מעולם לא היה בבית משפחת אושרנקו, הכחיש קשרים עסקיים עם המשפחה וטען שמעולם לא פנו אליו לצורך סיוע במסגרת תפקידו בעירייה. הוא מעולם לא היה בסכסוך או בויכוח עם בני המשפחה.
"ותגיד לי... מי זה ולאד?", שאל החוקר את ואדים. וואדים השיב: "אם זה מה שאמרו בטלוויזיה- ולאד איוואנוב, אז הוא רכז ברשות למלחמה בסמים בעירייה… אני מכיר אותו משנת 2003. כאשר הגענו באותו הערב לפרימייר גם ולאד היה איתנו כי הוא חבר שלי והזמנתי אותו".
ואדים שלל את דברי קרליק לפיהם הוא ביקש ממנו שיסדר לו עבודה, הוא ממש צחק בתגובה וטען שהוא מעולם לא דיבר איתו על דבר שכזה וכי הפעם האחרונה שראה אותו הייתה בכלל ב- 2006, כשעוד עבד בפרימייר. זאת אומרת, לפחות שנתיים לפני הרצח!... גם באשר לטענה שבמסגרת עיסוקו במפלגה, קרליק נהג להסיע את ואדים- ואדים פרץ בצחוק, טען שזה "שטויות" ואמר שהוא כלל לא ידע שלקרליק היה רכב. גם לגבי הטענה כאילו הוא פנה לקרליק בבקשה שיערוך היכרות בינו לבין אדוארד ודימיטרי אושרנקו טען שהיא שקרית. "הוא שקרן שיכור"- אמר לחוקר. בתום מסירת העדות, ציין ואדים שאם יש צורך, ניתן להזמין את ולאד איוואנוב ומסר את הטלפון שלו ואת הכתובת שלו.
ממש למחרת החקירה של ואדים, הגיע ולאד לחקירה. בשאלה האם ידוע לו מדוע זומן לחקירה, השיב: "כל הפרשה מה שהיה באינטרנט, מה שהמפלצת הזאת אמר בבית המשפט". הוא הכחיש את דבריו של דמיאן- טען שמעולם לא היה בדירה של משפחת אושרנקו, בוודאי שלא נכנס אליה ביחד עם קרליק והטענה כי הוא הרוצח של בני משפחת אושרנקו היא שקר. הוא לא הצליח למצוא הסבר הגיוני מדוע קרליק החליט לספר את "גרסת ולאד" ולקשר אותו ואת ואדים לרצח.
אתם יודעים, כשקראתי את הכרעת הדין, לפתע קפץ מולי שם שנראה לא שייך בכלל לכל זה: שם ישראלי צברי למהדרין. מצמצתי וחשבתי לרגע שאולי אני רואה דברים מרוב עייפות. מה שראיתי, היה את שמו של דוד בן שושן- מנהל התכנית למניעת אלימות, סמים ואלכוהול בעיר ראשון לציון. גילוי נאות: יש לנו קשרי עבודה. אבל רק בדיעבד חיברתי אחד ועוד אחד והבנתי שהוא היה שם גם אז, ושהוא הכיר באופן אישי הן את ואדים והן את ולאד. דוד בן שושן היה המנהל הישיר של ולאד,
[דוד בן שושן: אה ולאד איוואנוב- בטח, הוא עובד אצלי עד היום. מה זאת אומרת]
ובמסגרת התפקיד שלו, כמובן גם עבד לצד ואדים. הנחתי, שאם יש מישהו שאפשר עכשיו, כעשור אחרי לדבר איתו על המקרה הזה, ולנסות להבין למה דווקא שמותיהם שלהם צוינו על ידי קרליק אם להם לא היה כביכול שום קשר למעשה הרצח- זה הוא. חייגתי.

בעקבות ציון שמותיהם בעדות הגורלית של קרליק, ואדים וולאד נקראו לחקירה, ומספר ימים לאחר מכן גם להעיד בבית המשפט. תארו לכם את הסיטואציה הזאת: סגן ראש עיר- נציג מפלגת ישראל ביתנו במועצת העיר ומחזיק תיק הרשות למלחמה בסמים בעירייה, למרות שבשום שלב לא היה בחזקת חשוד של המשטרה- צריך להתמודד מול האשמותיו של קרליק. ולאד, רכז הרשות למלחמה בסמים של האוכלוסייה הרוסית, גם הוא צריך להתמודד עם הדברים שקרליק אמר. כמובן שהשמועות התפשטו מהר מאוד, מבוכה גדולה להם וגם לעיריית ראשון לציון. איך זה השפיע עליהם, ואיך זה השפיע על דוד- שנאלץ להמשיך לקיים איזושהי שגרת עבודה שפויה:

דוד בן שושן: גם הייתה חרושת שמועות, ותחשבי, שתמיד יש איזה נשמות טובות (אני אומר את זה במרכאות מה שנקרא), וכל מיני רב סרן שמועתי, בעקבות כל הכתבות שהתפרסמו בעיתונים והכל, אז את יודעת. הוא גם התבייש להוציא את האף שלו החוצה. אמרתי, אם הוא היה בתוך הקליפה, הוא נכנס עוד יותר לתוך הקליפה.

השניים נאלצו להתמודד עם סיטואציה כמעט בלתי אפשרית של- "לך תוכיח שאין לך אחות". שאלתי את דוד איך הוא התמודד עם הסיטואציה הזו, כשעובד שלו מוצג בתקשורת כרוצח קר רוח. האם הוא חשב שקיים איזשהו סיכוי שזה נכון? ואם לא, איך הוא הצליח להגן על עצמו בתוך כל השמועות?

דוד בן שושן: לא פקפקתי לרגע, לא בולאד ולא בואדים זכרו לברכה, כי אני הכרתי את החברות שלהם מולו (מול אדוארד- ד.ה), ואני גם לא ראיתי, לא ראיתי אף פעם- לא את ואדים, ולא את ולאד- לא מתנהגים באלימות, לא נוקטים באיזשהו משהו... משהו שהיה נותן לי איזשהו צל של חשד או משהו כזה בסגנון. לא נראה לי כזה דבר. אף פעם לא העליתי על דעתי איזושהי מחשבה כזו.
דנה: כממונה שלו איך אתה מתמודד עם כל השמועות האלה?
דוד: לא פשוט. אני יכול להגיד לך, שהייתי לפעמים מגיע לכל מיני מפגשים מקצועיים בעירייה או ישיבות או whatever, ופתאום איזה מישהו אמר: 'שמעת שאמרו על ואדים ככה וככה וככה או אמרו על ולאד ככה וככה וככה וכן, זה גרם לי להרגיש שאני הייתי צריך (להגן- ד.ה). אני קודם כל לא, אני לא אוהב את האנשים, את הנשמות הטובות האלה. אני לא אוהב את האנשים שלוקחים שמועה ומריצים אותה, ואין להם ביסוס. הם אפילו לא מכירים את האנשים לצורך העניין, ובאים ואומרים לי 'תשמע, יש חשדות... חשדות שואדים וולאד ואיזה מאפיה רוסית שאתה לא מתאר לעצמך'. ואמרתי, 'חבר'ה, אני לא יודע מה אתם מכירים ומה אתם לא מכירים, אבל קודם כל, אני לא אוהב את השיחה הזאת. ואני לא רוצה שתדברו לידי בכל אופן על העניין הזה. פעם שנייה, אתם אומרים דברים כאלה- כדאי מאוד שתהיו מאוד מבוססים ובודקים את מה שאתם אומרים לפני שאתם אומרים. זה לא מכובד לעשות את זה. כמו שאתם לא הייתם רוצים שיגידו עליכם כל מיני שמועות כאלה ואחרות.
...תראי, אני קורא לזה סוג של קונספירציה כזאת או אחרת. לפעמים אנשים תופרים איזושהי קונספירציה, והופכים אותה לבלון מאוד מנופח. אני על סמך קונספירציה אלך ואתחיל להעלות השערות כאלה ואחרות, או לפטר עובד או להשעות עובד? למה? על מה ולמה? אני חושב שיש בדין הצדק מה שנקרא, כל עוד אדם לא חשוד ולא זה, אין סיבה בכלל לעשות איזשהו אקט כזה או אחר כנגדו. למה? למה לפגוע בו?

במהלך החקירה שלו במשטרה, ולאד הגדיר את ואדים כאחד משלושת החברים הקרובים שלו. הקשר ביניהם היה על בסיס יומיומי. במסגרת התפקיד הם גם ניהלו קשרי עבודה היות וואדים החזיק בתיק הרשות למלחמה בסמים, הוא פיקח על העבודה שנעשתה בראשון לציון בתחום הזה, כלומר- בעקיפין, גם על ולאד. עד כאן התיאור נשמע דומה למדי לתיאור הקשר כפי שקרליק ציין אותו- קשר הדוק. אבל פה בערך מסתיים הדמיון. את כל שאר הפרטים שקרליק מסר, ולאד הכחיש בתוקף. הוא סיפר שממש לא ידוע לו שקרליק נהג להסיע ולסייע, במסגרת פעילותו במפלגה, לואדים. הוא בכלל לא ידע שקרליק היה פעיל במפלגה. ואם זה היה המצב באמת, הגיוני, שהוא היה יודע מזה. הרי הוא היה מאוד קרוב לואדים. בתגובה לטענה של קרליק, לפיה הוא פנה אליו ואל ואדים שיסייעו לו במציאת עבודה, השיב וולאד כי מעולם לא שוחח עם קרליק על ענייני משרות. בתשובה לטענה של קרליק לפיה הוא ווואדים פנו אליו, ואמרו לו, שבידי אדוארד משהו שיכול להזיק לואדים, ולאד השיב: זה שקר של חולה נפש מניאק. הוא שב וטען, שמעולם לא היה בדירה של בני משפחת אושרנקו, ובוודאי שלא נכנס אליה בסתר יחד עם קרליק, והטענה שהוא הרוצח של בני משפחת אושרנקו היא שקר.
החוקר אז, שאל את שאלת מיליון הדולר: "אז תסביר לי ולאד, למה קרליק הצביע עליכם? למה דווקא עליכם?"
ולאד לא ידע לענות.

דוד בן שושן: לעניות דעתי, כל הקונספירציה שהוא ניסה לבנות, הייתה סביב זה ש-אל תשכחי- שואדים היה ממלא מקום ראש עיר, בעמדה מאוד בכירה בעיר לצורך העניין. ולאד היה עובד ציבור, ושניהם חברים מאוד טובים של המשפחה. אז היה לו קל מאוד, והוא היה רואה אותם כל פעם מגיעים ל...
דנה: לפרימייר
דוד בן שושן: למסעדה שם, למועדון. אני יכול להגיד לך, שבנסיבות שאני בהתחלה הכרתי את ואדים, אז יום ההולדת שלו נערך אפילו בעסק של הזוג, והכי קל היה ללכת על המה שנקרא, על המוכר והידוע. להגיד אז לקונספירציה הזאת יש בעל השפעה ועוד אחד יחד איתו ולבנות סביב זה את כל התיאוריה שהוא בנה.

ולאד סיפר שבאותו יום שבת, ה-17 לאוקטובר 2009 כשהתגלו מעשי הרצח המזוויעים, ואדים התקשר אליו וסיפר לו את מה שקרה. הוא עזב הכל ונסע אליו מייד. כאשר הגיע לזירה, איפשרו לו לעבור מתחת לסרט המשטרתי שפרסו שם, והוא ראה את ואדים ואת דוד בן שושן. ואדים נראה שבור והמום.
"היה איזשהו ויכוח בין אדוארד לוואדים לפני הרצח", ולאד נשאל. והוא השיב, שלא היה ביניהם אף ויכוח. אדוארד התייחס לוואדים כאל בנו.

דוד בן שושן: הוא הכיר את המשפחה מאוד טוב, בוא נתחיל מזה, והוא היה חבר המשפחה- חבר מאוד קרוב של הזוג. הוא חווה טראומה לא פשוטה באותו האקט הזה של הרצח. בזמן שזה התגלה הוא הגיע לשם, ופשוט נשבר לרסיסים. ונכנסתי איתו לתוך הזירה... זאת אומרת המשטרה, המפקד תחנה אנחנו בעצם חברים כי אנחנו מכירים מתוך העבודה השוטפת שלנו ביומיום, ונכנסתי איתו לתוך הזירה. הוא פשוט התפרק לגמרי, ומהר מאוד הוצאתי אותו משם, ולקח לו כמה ימים טובים להתאושש בכלל מכל הסיפור הזה- והחוויה הזאת של להכנס לדירה שבה התבצע הסיפור הזה. הדירה הייתה גם שרופה, בואי לא נשכח. היו שם מחזות לא נעימים בוא נגיד, ולמעשה, הוא כמה ימים טובים היה במעין סוג של טראומה, של שוק, שבכלל קרה דבר כזה. זאת אומרת, בכלל זה היה... בואי, גם מבחינת העיר עצמה זה היה, זה לא משהו שקורה כל יום במקום נורמטיבי שמשפחה שלמה נרצחת.
דנה: זה לא קרה, אפילו, לא רק בעיר לדעתי- אלא בארץ.
דוד בן שושן: אני חושב שנכון, נכון. זה די, זה היה מאוד מאוד טראומתי כאילו גם מבחינת העיר, תחשבי לעצמך. ואז על אחת כמה וכמה בן אדם שמכיר את המשפחה או משהו כזה.

ופה זה נהיה מעניין: ולאד וואדים- גם לפי מה שהם עצמם סיפרו בחקירותיהם וגם על פי הצלבות מידע עם נשאלים אחרים- היו בפרמייר ממש בליל הרצח, לפחות עד השעה 2:30 בלילה: השעה בה קרליק יצא מביתו והלך לפגוש את ולאד, לפי "גרסת ולאד". האם ייתכן שולאד הספיק להיות בפרימייר ולצאת בזמן כדי לפגוש את קרליק, לעשות את הכול כפי שקרליק טען בגרסת ולאד ואז עוד לחזור בבוקר למחרת ל"הצגה", בזירת הרצח?
ולאד סיפר לחוקר שבליל האירוע היה עם ואדים ועם קבוצה אורחת מחו"ל בפרימייר. הוא ראה את דימיטרי אושרנקו בסביבות השעה 2:30-3:00 בלילה, לאחר שהקבוצה האורחת עזבה את המקום. לאחר מכן הוא וואדים נסעו הביתה במונית. לפי ולאד, הוא זה שירד ראשון מהמונית ולאחר מכן ואדים המשיך עם המונית. ציטוט: הלכתי לישון וישנתי רצוף עד השעה 9:00 או 9:30 בבוקר ואיך שקמתי קיבלתי טלפון מואדים שאמר לי 'הרגו את אדיק' (הכוונה לאדוארד אושרנקו) והוא פתח בבכי ואמר 'הרגו את כל המשפחה!'. שאלתי אותו היכן הוא נמצא והוא אמר לי את הכתובת ולקחתי מונית ונסעתי לשם".
במשפט עצמו, ולאד וואדים נדרשו להעיד, אבל בעצם הם היו גם סוג של נאשמים בעצמם. כל מילה נבחנה בזכוכית מגדלת. כל מבט. כל פרט.
במהלך עדותו של ואדים, הוא אישר שהוא מכיר את קרליק היכרות שטחית מאז 2003, אז עבד כרכז של "ישראל ביתנו" ולא זוכר שקיים עם קרליק שיחות עמוקות. "רגע, לא דיברתם על זה שאתה עיוור צבעים?", נשאל לפתע. כן.. יכול להיות שדיברתי איתו על זה. הוא הדגיש שמדובר בפרט ידוע לגביו כי הוא לא נוהג. הוא שירת באפגניסטן, וזה גם פרט שקרליק ידע לציין עליו (כמעין סימן להיכרות עמוקה ביניהם), אבל ואדים ציין שזה פרט ידוע לגביו שאף פורסם בעיתונות.
ואז הגיעה רגע קריטי, מורט עצבים בחקירה הנגדית. קטע השיחה הבא מבוסס על דברים מתוך הכרעת הדין:
סנגורו של קרליק: היית בחקירה בתאריך 31.8.10, זה נכון?
ואדים: כן, זה נכון.
סנגורו של קרליק: זה נכון שנפגשת עם ולאד באותו היום?
ואדים: כן, זה נכון…
סנגורו של קרליק: יצאת מהחקירה. למה מצאת לנכון לגשת ולשוחח עם ולאד?
ואדים: יש לנו כל כך פרוייקטים שאנחנו מתעסקים, יש דברים שצריך לדבר. ואם אני בדרך, למה אני לא יכול לעבר משם?
סנגור: סיפרת לולאד שהיית בחקירה?
ואדים: כן, אבל..
סנגור: עלה בדעתך שאולי אתה מפריע לחקירה? גם היום, לפני שנכנסתם נראיתם משוחחים!
ואדים: למה אי אפשר לדבר?!

דוד בן שושן: לא היה לי סיג ושיח איתם או משהו כזה. אנחנו לא באותה חברה. לא הסתובבנו באותם חוגים, לצורך העניין. הם יוצאי חבר העמים, והם.. היתה להם חברה די סגורה את יודעת, יותר היו עם עצמם. אני לא יוצא חבר העמים מן הסתם. ולא הייתי חבר, אבל... חבר לעבודה.

ולאד מאוחר יותר נשאל גם הוא- למה הוא נפגש עם ואדים במשרדו לאחר שואדים סיים להיחקר במשטרה והשיב: "קודם כל כמה שידוע לי הוא לא היה בחקירה, וגם אני לא הייתי בחקירה. המטרה הייתה למסור עדויות, שכמה שידוע לי זה דבר שונה… הוא אמר יש מצב שיזמינו אותך, אז אמרתי בסדר, אין שום בעיה אני מוכן לבוא למסור עדות".
בפרקליטות כססו ציפורניים. זה לא נראה טוב. אם השופטים יזרמו עם גרסת ולאד, אם זה יגרום להם להטיל ספק בהודאה ובשחזור, כל התיק נגד קרליק יכול לקרוס.
זה ממשיך, כן?
ולאד נשאל מדוע הוא לא הגיע מיוזמתו למשטרה, וביקש שיחקרו אותו, על מנת לסתור את הטענה המופרכת לגישתו שיש לו חלק ברצח. ולאד השיב: "זה דבר הזוי כל מה שהוא מספר שם... זה בכלל לא מתעכל ולא מסתדר אצלי בראש איך הוא הגיע בכלל,... וחוץ מזה, כאילו, מה אני, אני לא אשם בכלום. כאילו, למה אני צריך ללכת למשטרה ולהגיד הנה אני, למה?... אני לא ברחתי לשום מקום, כאילו, אני הייתי באותו מקום, עבדתי באותו מקום, ניהלתי את החיים שלי באותה שגרה כמו שהייתי כאילו. מאיזה סיבה אני צריך ללכת למשטרה? אם יש צורך, אם המשטרה תצטרך לזמן אותי ולחקור אותי, אין שום בעיה".
אה, והיה גם את זה: זוכרים את זה שבחקירה של ולאד הוא סיפר שבליל הרצח הוא וואדים לקחו מונית מהפרימייר, וולאד הוא זה שירד ראשון מהמונית וואדים המשיך?
אז זהו, שואדים סיפר בדיוק את ההיפך: הוא לטענתו היה זה שירד ראשון מהמונית וולאד היה זה שהמשיך.

מה מהם נכון?
ההגנה ניסתה לטעון כמובן, שהם מנסים להסתיר משהו. 

נציגי הפרקליטות העלו את הנקודות הבאות בסיכום התביעה והפצירו בשופטים לקחת את כולם בחשבון כשהם שוקלים את הכרעת הדין בעניינו של קרליק. נציגי ההגנה העלו נקודות כנגדן.
קצת כמו במשחק טניס, כל צד בתורו חובט בכדור והצד השני מנסה להחזיר את הכדור למגרש של השני. ושהוא- יפספס.
התביעה החלה עם התפתחות החקירה של קרליק: במהלכה הוצגו לו עדויות מפלילות של מעורבים אחרים כמו של בתו ואשתו נטליה, המפגש עם הוריו, הראיות הפורנזיות באשר להמצאות הדנ"א שלו בדירת משפחת אושרנקו, שגרמה לו להודות בפרגולה בביצוע המעשים. ולאחר מכן- לוידוי המפורט בחדר החקירות, למרות שזמן קצר לפני כן יעצה לו עורכת הדין שלו לשמור על זכות השתיקה. מנגד, בסיכומי ההגנה נטען שקרליק הודה במעשה שנעשה ע"י אחרים "תוך שהוא מקריב עצמו למען בני משפחתו, זאת בנוסף ללחץ פסיכולוגי שלחצו עליו החוקרים, שהשפילו אותו ואת משפחתו".
התביעה ציינה שקרליק שיחזר את מעשיו, כאשר במהלך השחזור הוא חזר על פרטי ההודאה. השיחזור מחזק את מהימנות ההודאה ותורם למבחן הפנימי שבו צריכה לעמוד הודאת נאשם. מנגד, ההגנה טענה שקרליק ידע לתאר רק את הרצח של דימיטרי אושרנקו, אותו הוא ראה, אבל לא ידע לתאר כיצד בדיוק נרצחו האחרים, במיוחד הילדים- ושזה נובע מכך שהוא לא רצח ולא ראה איך נרצחו.
התביעה טענה שקרליק חזר על הודאתו וחידד פרטים שלא נשאל עליהם קודם. עובדה זו מלמדת על כך שתוכן ההודאה נכון והיא מחזקת את קיומו של המבחן הפנימי. מנגד, ההגנה טענה שיש לקבל את הגרסא שקרליק העלה בעדות שלו, כלומר גרסת ולאד. ושלא ניתן לבסס את הרשעתו מעל ספק סביר.
התביעה טענה שההודאות שמסר קרליק סדירות, כרונולוגיות, מובנות, רצופות והגיוניות וקיימים בהן סימני אמת. ההגנה בחרה להפנות את תשומת ליבם של השופטים דווקא לעדות של ואדים בטענה שהיא לא מהימנה ושתשובותיו היו מתחמקות. כמובן, הם העלו את נושא הסתירה מול ולאד בפרט של "מי ירד ראשון מהמונית" בליל הרצח וטענו שבכל חקירה שהייתה לו, קרליק אמר שרוצים לחסל אותו פיזית, שבבוא הזמן הוא יספר את האמת ושהוא יתן מידע לגבי הרצח.
התביעה הצביעה על שורה של ראיות שלכאורה מסבכות ומאמתות את הודאת קרליק:

  • עדות נטליה קרליק לפיה כשדמיאן קרליק חזר הביתה הוא אמר לה "הרגתי את כולם" והדברים שכתבה בהודעתה. 
  • אופן ההמתה ומיקום הגופות, כפי שתוארו בהודאות קרליק, אומתו בעדויות ובחוות הדעת של הכבאים, של הרופאים המשפטיים ושל מומחה מז"פ. 
  • המניע של קרליק לביצוע הרצח, שהיה רצונו לנקום בדימיטרי על פיטוריו מעבודתו במסעדה, נתמך בעדויות בתו אנסטסיה ובהודעות אביו, אולג אושרנקו ואחותה של נטליה, מריה .
  • המניע הכלכלי לשדוד את כספיהם של אדוארד ודימיטרי בגלל היות הנאשם נתון בחובות נתמך בדברי הנאשמת והורי הנאשם. 
  • רכישת כרטיסי הסים, התקנתם בטלפונים משומשים ע"י קרליק, השימוש שנעשה בהם בליל הרצח בראשל"צ כפי שמאומת בתחקור פלטי השיחות ופלטי האיכון. 
  • שכפול המפתחות לדירת משפחת אושרנקו כחודש לפני הרצח נתמכים בעדות מריה, אחות נטליה ובהודעת נטליה. 

ההגנה טענה מנגד, שבשל בעיות גב קרליק לא מסוגל היה לרצוח את בני המשפחה ולא היה מסוגל להתנגד לולאד, ושהסיבה היחידה שהושאר חי היא כי אמר לו שיש מי שיודע על הפגישה ביניהם.
התביעה טענה שגרסת ההגנה בדבר ביצוע הרצח ע"י ולאד, נמסרה רק אחרי שהוא שמע את כל הראיות נגדו ונחשף לכל חומר הראיות- דבר שנתן לו "חומר" לעבוד איתו. אבל מעבר לזה קרליק, לטענת נציגי הפרקליטות, נכשל בבניית גרסא עקבית ולא הביא אף עד שיתמוך בגרסת ולאד. יותר מזה, קרליק אפילו לא העלה את גרסת ולאד בתגובה לכתב האישום, אלא ממש חיכה עד לשלב של עלייתו על דוכן העדים עם הגרסה המלאה. גם בתגובה לטענת ההגנה שקרליק לא מסר את הפרטים לפני כן כי היה נתון לאיומים של ולאד וואדים, נציגי הפרקליטות השיבו שהאיום שכביכול קיים לא נעלם, אז מה השתנה בעצם? מה גרם לקרליק פתאום לשנות את דעתו?
התביעה גם הזכירה את דבריו של קרליק לבתו אנסטסיה… זוכרים? "סליחה על מה שאעשה". התביעה טענה שהוא ידע כבר אז מה הולך לקרות ותכנן הכול. וגם תכנן את הנסיעה לטאבה מבעוד מועד.
נציגי ההגנה מצדם, טענו שהחקירות הנוספות של ולאד וואדים לאחר שקרליק מסר את גרסת ולאד שמפלילה אותם היו רשלניות; החוקרים לא ביקשו מואדים לא לדבר עם ולאד, לא חקרו אותם באותו היום וזה נתן להם הזדמנות לתאם גרסאות.
למרות ש.. הייתם מצפים שאם הם יתאמו גרסאות הם יכסו את הנושא של הנסיעה מהפרימייר לביתם לא? ומי ירד ראשון? 😕
מעל הכול, התביעה טענה שגרסת ולאד היא גרסה "כבושה" ויש לדחות אותה. ומולה, ההגנה טענה כמובן שגרסת ולאד היא-היא הגרסה האמיתית ואותה ורק אותה יש לקבל.

כל צד סיים את דבריו ואת הצגת הטיעונים, ומרגע זה זה עבר לידי השופטים. נציגי הפרקליטות יכלו רק לקוות שהשופטים לא יתפסו את מה שהם תפסו כפתיון שקרליק הניח. וההגנה כמובן קיוותה שהם הצליחו לעורר מספיק ספק באשמתו של קרליק, כך שהשופטים לא יוכלו להרשיע אותו.
so… which one is it?

השופט אברהם טל, הוא שכתב את חוות הדעת שעליה נשענו השופטים בהכרעתם.
להכרעת הדין המלאה במשפט של מדינת ישראל נ' קרליק
כמה ציטוטים מתוך חוות הדעת הזו, שנכתבה על אחד המקרים הקשים והטראומטיים ביותר בתולדות הפשיעה במדינת ישראל:
"ההלכה הפסוקה מימים ימימה היא כי "עדות כבושה" ערכה ומשקלה מועטים ביותר משום שהנאשם או העד הכובש עדותו חשוד על אמיתותה, כל עוד לא מסר הסבר משכנע לכך שכבש אותה ולכך שהחליט לחשוף אותה במועד שחשף אותה. יש הגורסים שהעלאת גרסה כבושה תפעל לחובת הנאשם כאילו מדובר בשקר מהותי שיש בו כדי לשמש סיוע, ובוודאי חיזוק, לראיות התביעה".
השופט טל ממשיך וכותב בצורה הכי ישירה: "איני מאמין להסבר של הנאשם לכבישת גרסתו כזה שנובע מ'מסרים מאיימים'- אין לכך כל רמז בתמלילי חקירותיו או בתמלילי השחזור או בזכרונות הדברים של החוקרים שחקרו אותו. הסברו של הנאשם אינו סביר ואינו מהימן עלי שכן מצב משפחתו של הנאשם בכל הקשור לחשש מפגיעה בה ע"י ולאד וואדים אינו שונה ביום מתן עדותו מאשר היה כאשר נחקר במשטרה.
אינני מתעלם מכך שהנאשם שיגר 'רמזים' באשר ל'גרסת ולאד' בתשאולו ע"י החוקר הכט- שם טען, שמדובר בחוזה רצח שהוצא על ידו לפועל והוזמן ע"י אדם בעל מעמד גבוה שמשפחת אושרנקו סחטה אותו. הנאשם אמר לחוקר שיש לו 'הוכחות חותכות' שהוא ביצע את הרצח עבור אחר, אך לא הובאה בפנינו ולו הוכחה אחת לטענת הנאשם.
הרמזים ששיגר הנאשם בחקירתו האחרונה מלמדים על היותו אדם מניפולטיבי, מחושב וקר, כפי שהדבר עלה גם מעדותו בפנינו, הנאשם העלה לראשונה את "גרסת ולאד" בשלמותה רק לאחר ששמע את כל עדי התביעה, נחשף לכל חומר הראיות וניסה, ללא הצלחה, להתאים אותה לראיות שהובאו בפנינו.
עדות הנאשם סותרת באופן מהותי את הדברים שאמר לחוקר בהתייחס לכל אחד מהשלבים שקדמו לליל הרצח ולמתרחש בדירה בזמן הרצח. כך באשר לתכנון הרצח, אמר הנאשם לחוקר אלידוב שהרצח תוכנן 3 חודשים לפני ביצועו; אמר שידע על הכוונה לרצוח את בני משפחת אושרנקו, ששולחיו לבצע את הרצח היו שר, ראש עיר וסגן ראש עיר והוא היה אמור להכניס את הרוצח לדירה. ואילו בעדותו אמר שברצח היו מעורבים ואדים, סגן ראש עיריית ראשל"צ, וולאד בלבד, הוא לא ידע על כוונתו של ולאד לרצוח את בני המשפחה ונכנס לדירה רק לאחר שולאד רצח את לודמילה.
גרסתו של הנאשם בכל הקשור לסיבת הגעתו לדירת משפחת אושרנקו בליל הרצח כפי שמסר בעדותו- דהיינו, שהגיע על מנת לתת לולאד את תיק הגב ובו חפצים שהיו אמורים לשמש אותו בביצוע מזימתם של ואדים וולאד, כפי שסוכם ביניהם בשיחה שקיימו ביום חמישי שקדם לרצח, סותרת את הדברים שאמר לחוקר אלידוב לפיהם הוא הגיע לדירה על מנת לבצע את הרצח בשליחותם של אחרים.
יש בכל אחת מהסתירות המהותיות הנ"ל, ובהצטרף כולן לאחת, כדי לגרום לי שלא להאמין לעדותו הכבושה של הנאשם בכל הקשור ל'גרסת ולאד', במיוחד כשהדברים נסתרים גם בראיות חיצוניות מהימנות שהובאו בפנינו".

השופט טל העלה נקודה משמעותית מאוד והיא העובדה שהבדיקות שנעשו בדירה ע"י מומחי מז"פ (כולל רן שלף, שהתארח בפרק הראשון בסדרת הפרקים הזו), לא העלו ממצא שתומך בטענות של קרליק כאילו היה אדם נוסף בדירה. וכמו שאנחנו יודעים ושמענו מרן שלף- מגע משאיר סימן.
הוא גם התייחס לדברים של קרליק מול בתו, "סליחה על מה שקרה ועל מה שיהיה" וביטל לחלוטין את האפשרות כאילו מדובר בסתם שיחת חולין שכזו בין אב לביתו. הוא לא קנה את זה.
הוא הסכים עם טענת ההגנה שאכן חקירותיהם של ולאד וואדים לאחר העדות במשפט של קרליק לא היו יסודיות כמו החקירות שנעשו לאחר הארוע, אבל הוא הסביר זאת בעובדה שואדים לא העלה כל חשד שהוא מעורב בארוע: "ומאחר וגרסת ולאד עלתה לראשונה רק בעדותו של הנאשם אין בכך שלא בוצעו פעולות חקירה נוספות משום מחדלי חקירה שצריכים לגרום לזיכויו של הנאשם".
השופט הגיע למסקנה שיש להרשיע את דמיאן קרליק בכל העבירות בהן הואשם: ברצח בכוונה תחילה של ששת בני משפחת אושרנקו, בקשירת קשר לפשע, בשוד, בהצתה, בהתפרצות למקום מגורים ובגניבה.
השופטת רות לורך הסכימה לחוות הדעת של אברהם טל.
אבל השופט צבי דותן…

סתם, אני סתם מותחת אתכם 😏
גם הוא הצטרף לחוות הדעת הזו, והסביר את ההחלטה להעדיף את הודאתו המוקדמת של קרליק על פני "גרסת ולאד", ע"י דברים של שופט אחר במקרה אחר, שכתב: "לעניין חיפוש האמת וקביעתה, עדיפה עדות מוקדמת על פני עדות מאוחרת. אם חוזר בו העד מעדותו המקורית, אין הוא עושה זאת בדרך כלל כדי לתקן טעות שטעה בתום לב, כי אם כדי להשיג מטרה אשר אין לה עם קביעת האמת ולא כלום".
להכרעת הדין המלאה במשפט של מדינת ישראל נ' קרליק

על דמיאן קרליק נגזרו שישה עונשי מאסר מצטברים, בהתאם למספר הנפשות שהוא רצח.
לגזר הדין המלא בעניינו של דמיאן קרליק
היה דיון בין חבר השופטים של- האם יש טעם בכלל לגזור על מורשע ברצח יותר ממאסר עולם אחד? כי.. הרי מה המשמעות של "מאסר עולם"? מאסר לנצח, מאסר שאפילו לא מציינים את המשך שלו כי הכוונה היא שיסתיים רק כשחייו של האסיר יסתיימו. בפועל, לעיתים עונשי מאסר עולם כן נקצבים- כך למשל צבי גור שהורשע ברצח הילד אורון ירדן משנת 1980, צפוי להשתחרר ב- 2020 אם אני לא טועה. ארבעים שנה זה הרבה זמן, על זה אין ויכוח, אבל זה לא בדיוק "עולם" ולא מתקרב אפילו לתוחלת חיים של בן אדם.
אז, במובן הפרקטי, הטלת גזר דין של עונשי עולם מצטברים הם בעצם איזשהו אמצעי להחמיר עם המורשע, וגם- להעביר מסר. השופט מישאל חשין ז"ל ביטא זאת היטב: "אין ניתן להוציא להורג אותו אדם שתי פעמים. אך מאסרי עולם במצטבר ניתן להטיל על מי שקיפח חיים בזדון. מאסר עולם תחת כל נפש ונשמה".
השופטים גם ציטטו מתוך גזר הדין בתיק מדינת ישראל נגד טבעוני, שרצח בהצתה את בנו בן הארבע וחצי ובתו בת השנתיים. השופט עמית כתב אז:
 "הנאשם איבד כל צלם אנוש. אפילו לחיית השדה לא ניתן לדמותו. הוא קיפד במו ידיו שתי נשמות רכות, טהורות וזכות של שני ילדיו הקטנים, במוות שאין מחריד ממנו, ובספר החוקים אין עונש שיכול לכפר עליו. ראוי שירצה את עונשו עד תום; ויתייסר יום יום שעה שעה עד כלות ימיו, על מעשיו הנפשעים שעשה".

השופטים גזרו על קרליק שישה עונשי מאסר עולם מצטברים, ועל העבירות הנוספות עשר שנות מאסר במצטבר לאותם מאסרי עולם. בנוסף, השופטים חייבו את קרליק בפיצוי כספי של 258,000 ש"ח ליאנה אושרנקו- שאיבדה את משפחתה, בסכום של 75,000 ש"ח כל אחד לגלינה ולאיליה אפשטיין- הוריה של טטיאנה אושרנקו, ובסכום של 50,000 ש"ח לאחיה- יעקב אפשטיין.
לגזר הדין המלא בעניינו של דמיאן קרליק

ומה עם ואדים, וולאד? למיטב ידיעתי, הם לא נקטו בשום הליך אזרחי מול קרליק שהכפיש אותם. הם באמת פשוט ניסו לחזור לחייהם.
ניסיתי לאתר אותם, והצלחתי. בערך…
את שניהם איתרתי בפייסבוק. וכמובן, עשיתי את מה שאתם חושבים שעשיתי, ואם אתם לא חושבים את זה- אז אתם לא מכירים אותי מספיק טוב; כן, חיטטתי להם בפייסבוק.
🤦‍♀️
תמונות, סטטוסים, the whole thing.

דוד בן שושן: ולאד- אם את תראי אותו בפעם הראשונה תגידי, ואו, איזה בחור, גבר נאה זה, הוא בטח בטוח בעצמו, הוא פה, הוא שם, הוא זה, אבל את תראי נפש של גוזל מתחת לכל הסיפור הזה. ואדים- אותו הדבר, ושניהם- היה להם ממש כאילו, הם יותר מדיי רגישים היו שניהם, גם זה וגם זה. ...כן, נפטר בגיל צעיר (ואדים- ד.ה). בגיל צעיר מאוד אפשר להגיד.

האמת שסקרן אותי במיוחד לקבל תגובה מואדים, אבל לאחר עיון מדוקדק יותר בפרופיל התחלתי להבין שזה לא יקרה, שואדים נפטר לפני כשלוש שנים. הוא נפטר מדום לב בגיל 48 בלבד. חברים שלו סירבו להתראיין ולדבר אתי על זה. ולאד לא השיב להודעות שלי, אבל אסייג ואומר שלדעתי, הוא גם לא ראה אותן. במהלך העבודה על סדרת הפרקים, פניתי גם לאנסטסיה קרליק, בתו של דמיאן, והיא ענתה לי, דבר שאני מעריכה מאוד, אבל היא לא רצתה להתראיין, ולא לקחת חלק בשום צורה.
תודה לכל האנשים שלקחו חלק בסדרת הפרקים הזו: רן שלף, פרופ' אבי דומב, יאנה פבזנר, דוד בן שושן.

ואחרי כל זה, אני עדיין מרגישה שלא סיימתי עם הפרשה הזאת. 
ואתם?