בראשית
פילוסופשע
מממ... קרימינולוגיה? תורה? מה הקשר??
או. כבר כילדה, הייתי מאוד ספקנית. אל תבינו לא נכון- שיעורי תורה היו מרתקים עבורי. ואהבתי סיפורים, מאוד. אבל- כסיפורים ותו לא. סוג של בידור. נדיר שהאמנתי להם. אני לא בטוחה באיזו כיתה היה זה בדיוק, אבל באחת הכיתות הראשונות- נחשפתי (כמו כולנו, אני מאמינה) לסיפור קין והבל. ואני זוכרת שהסיפור הזה, בניגוד לסיפורים קודמים שלמדנו, נתפס בעיניי כמציאותי מאוד. אז בעוד שלא באמת האמנתי לסיפור גן עדן או תיבת נוח (אמונה או חוסר אמונה בצד, אני מתייחסת כרגע רק לשאלה אם יכולתי להאמין שה"אירוע" אכן התרחש), הסיפור הזה תפס אותי, כי בלב הסיפור שלו הוא נשמע מאוד ריאליסטי.
שני אחים- האחד עובד קשה, כאיכר, אבל מרוויח בקושי. במונחים של ימינו- בקושי "סוגר את החודש". ואחיו הצעיר לעומת זאת, מצליח, עובד פחות קשה ומתוגמל בצורה טובה יותר (מישהו אמר הייטק?). זה לא נשמע הוגן. זה לא נשמע צודק. פערים חברתיים כל כך גדולים, כבר אז? בין אחים?
אז כמובן שהזדהיתי עם קין, בקטע של הקנאה והמרמור. מה גם, שאני בכורה בעצמי והאחים הקטנים, הממזרים האלה, באמת מקבלים הכול על מגש של כסף. כמובן שההזדהות מתחלפת בהפתעה ובתחושת דחייה- כאשר הוא הורג אותו. אגב, אף על פי שזה נחשב ה"רצח הראשון בהיסטוריה", שמתי לב שבספר עצמו לא משתמשים במילה "רצח" אלא כתוב: "וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ". הריגה, כפי שאנחנו יודעים היום, שונה מרצח. זו עבירה שהעונש עליה מופחת, וגם החומרה המיוחסת למעשה מופחתת. לדוגמא, אם המעשה של ההמתה נעשה לאחר קינטור מצד הקורבן, זו נסיבה שמעבירה את האירוע מסיווג כ"רצח" ל"הריגה". אנחנו כחברה (כיום) רואים אירוע של הריגה בחומרה מופחתת לעומת רצח. ייתכן שגם כותבי הספר האמינו כך?
עלו הרבה שאלות עקב הסיפור הזה, שאלות שאני עדיין תוהה לגביהן היום. לא ממש הצלחתי להבין מדוע במקומות מסוימים, העונש ה"ראוי" לפי התנ"ך הוא "עין תחת עין" (כלומר נקמה מוחלטת מידה תחת מידה), ואילו פה- נראה כביכול שקין חומק מעונש? אוקיי כן, יש עליו "אות קין", והוא נענש בכך שיצטרך לעבוד קשה יותר כדי להוציא יבול, אבל בסופו של דבר הוא כן מתיישב בארץ נוד קדמת עדן (איפה שזה לא יהיה), מעמיד צאצא ו... חי את חייו. איפה המאסר? איפה הסנקציה שתבטיח שהוא לא יהרוג שוב?
זה סיפור קצת מפתיע, כי אם זה באמת היה ה"רצח הראשון בהיסטוריה" היינו מצפים לראות מעבר דווקא מגישה מחמירה בעונש לגישה מקילה יותר, ולא להיפך. מה יכול להסביר את הגישה הזאת?
טוב, תראו. בכל זאת לא היו הרבה אנשים אז. לכלוא את קין כנראה היה גוזר גזר דין מאוד קשה לא רק עליו, אלא על המשך האנושות. היה קשה להמשיך את השושלת של אדם וחווה, כשהאח שנותר בחיים למעשה כלוא או מבודד לחלוטין. ואל תשאלו אותי עם מי הוא "עשה את זה", אם אדם וחווה היו האנשים הראשונים (כמו שאמרתי- יש חורים ב"עלילה", מכאן חוסר האמינות בעיניי). אבל האם יש כאן רק הכרח "הישרדותי" או שיש פה משהו מעבר לזה?
כשאני חוזרת לסיפור, אני מתחילה לחשוב שאלוהים הבין את קין, הבין- לא רק במובן האלוהי הרואה הכול, אלא במובן האנושי. He gets him . הרי גם אלוהים ידוע בקנאה שלו, ויש כאלה שיטענו- במזג החם שלו. וכנראה הייתה לו דרך לדעת שהוא לא יחזור על מעשיו ושהעונש במקרה הזה "הולם את המעשה". קין, לפחות לפי מה שמסופר לנו ב"בראשית", מעולם לא הרג שוב ולא ביצע עבירות נוספות (הלוואי שזה היה כך תמיד כן?). הוא דוגמא למעשה, לשיקום מופלא. אדם שהצליח להתמסד, למרות המעשה הקשה שביצע. ןלמרות שנגזר עליו לחיות כל חייו עם הידיעה שנטל את חיי אחיו, במו ידיו. ולא רק זה, אלא הידיעה הזו הייתה כתובה עליו, כולם ידעו שהוא ביצע את המעשה.
המסר החזק כאן, בעיניי, הוא שקין הצליח להשתלב בחברה. הוא מצא בת זוג, הוליד בן, הקים עיר. אפשר לראות בזה הישג אישי שלו, ואפשר לראות בזה (ואני בוחרת לראות בזה) הישג גם של החברה סביבו. הוא לא יכול היה לעשות את הכול לולא החברה שהשלימה עם נוכחותו, אולי לא אהבו שם את מה שהוא עשה אבל קיבלו אותו. ניתנה לו הזדמנות שנייה.
האם גם אנחנו נותנים?